יום רביעי, 1 בינואר 2020

סדנאות בישול של אמנות קולינארית!


שלום חברים!

אני מאוד מתרגשת לספר לכם שלאחר פניות מרובות אליי, ומחשבה ותכנון של חודשים ארוכים, יעוץ והכוונה מקצועיים, קיבלתי החלטה להתחיל פרויקט עסקי חדש – סדנאות בישול ואפייה לילדים, נוער ובוגרים.

וכעת אפרט מה, למה ואיך...

סדנאות בישול במטבח הביתי של אמנות קולינארית, או להיות שף לעצמך





יום מקסים לחברות וחברים שלי!

אני מתרגשת לבשר לכם שהחל מהיום ולאחר שנה וחצי של העברת סדנאות בישול בבית הלקוח, נפתחות הסדנאות גם במטבח הביתי שלי!

המהלך הזה נעשה לאחר שיקול שסדנאות בבית הלקוח אני מעבירה רק באזור מגורי, משמע אני נאלצת לסרב ללקוחות רבים שפונים אלי מאזורים אחרים. וכל סירוב כזה משאיר לי שריטה חדשה בלב, שכן יש ביקוש רב אך אני משאירה אנשים רבים ללא מענה. לכן החל מרגע זה אתם אלה שמוזמנים אלי ללימודי בישול ואפייה. התנאים הם אותם תנאים, אך יש גם בשורות טובות שיקלו על חלק ממבקשי הסדנאות: כאשר הסדנא תהא בבית שלי, אפשרי להזמין רק 3 משתתפים מינימום ולא 5 כמו שזה קורה בבית הלקוח. אז אם אתם/ן 3 (ומעלה) חברים/ות, אחים/יות, דודים/דודות וכו', אתם מוזמנים אלי לסדנאות אישיות יותר.

כל המוזכר לעיל אינו מבטל את הגעתי לבית הלקוח :-)


כמו כן, פתחתי קבוצה של אמנות קולינארית, או להיות שף לעצמך אליה אני מזמינה בשמחה את כל מי שעבר סדנאות שלי, כל מי שרוצה לעבור את הסדנאות שלי, כל מי שמכין מאכלים מהבלוג שלי וזקוק לעזרה, פירוט, הסברים (והמליצו גם לחברים שלכם!). הצטרפו לקבוצה וקראו את תנאי ההשתתפות בקבוצה :-)
מוזמנים לשאול כל שאלה הנוגעת למתכונים שלי ו/או למידע מהסדנאות (שכחתם משהו מהסדנא? בישלתם בבית ולא הצליח לכם? רוצים עוד טיפ? עוד הכוונה? אל תהססו לכתוב!)

מצרפת תמונות מסדנת אוכל אסיאטי בבית הלקוח, בין היתר הכנו סושי והיה מוי כיף :-)

שלכם,
נטי 

יום שני, 16 בספטמבר 2019

לחם עם קמח כוסמין מלא ואמר


כשרק התחלתי לאפות, לא הכרתי את כל סוגי הקמחים המלאים שיש היום. אני לא יודעת האם הם לא היו בכלל על מדפי הסופר, או שהיו אבל מעט מאוד ובמקומות מסוימים מאוד, אבל כשכבר כן היו, הם היו מאוד יקרים. כל מה שהכרתי ב-2005 זה קמח חיטה מלא, קמח שיפון מלא וקמח טף. עם קמח טף לא אהבתי לעבוד ולא ממש "עפתי" על הטעם שלו. קמח חיטה מלא אני פשוט לא סובלת. יש אנשים שלא מבינים את זה, אבל... איך אני אסביר את זה... כשאני אוכלת עם קמח חיטה מלא, פשוט אין לי חשק לאכול לחם. לא טעים לי. בכלל. היום לעומת זאת, יש שפע של קמחים מלאים אחרים עם טעמים שונים, ומה שהכי טוב, זה שאף אחד מהם לא מזכיר לי את קמח חיטה מלא ולא משאיר לי בפה טעם לוואי של קמח חיטה מלא.

אני ממש לא פריקית של הכל מלא. המטבח שלי מגוון ויש לי גם חומרי גלם "מלאים" וגם מולבנים. איזון. גם בלחמים אני אוהבת שילוב קמחים מלאים ולבנים (למעט לחמי שיפון). לפני כשנה כשאספתי את בתי מהגן פתחתי את קופסת האוכל שלה. נשארה לה חצי פיתה אותה לא אכלה. הפיתה הייתה מקמח חיטה לבן, קמח כוסמין וקמח שיפון (השילוב האהוב עלי. עד ששילבתי עם אמר ;-) ). אמא של ילד מהגן ראתה את הפיתה הזאת ושאלה למה יש לפיתה צבע כהה? אמרתי לה שזה בגלל הקמחים. באותו רגע האמא הוכתה הלם: "את רוצה להגיד שהילדים שלך אוכלים את זה?? הם אוכלים פיתה עם קמחים מלאים?!". אז, אכן כן, הם אוכלים. והקייץ יותר מתמיד. הקיץ לקחתי הפסקת חלות. לפחות עד תחילת שנת הלימודים. לפחות 2 חלות בשבוע במהלך שנת הלימודים... בחופש הגדול הייה לי גם חופש מְחלות. והילדים אוכלים מצוין לחמים מלאים, ובזכות השימוש בקוואס, גם לחמי מחמצת (כבר כתבתי שהאתגר שלי באפייה זה הדרישות של ילדיי לפני הכל). ושיא השיאים מבחינת ילדיי, הבוקר שאלתי אותם האם להכין כריך או משהו אחר לבית הספר. הם שאלו אותי איזה לחם יש, אמרתי "מהז'ת אומרת איזה?? חלה כמובן!", הבן שלי ענה לי "אז לא כריך. אני רוצה את הלחם שהכנת בחופש הגדול ולא חלה". נשארתי פעורת פה וללא מילים...

יום רביעי, 7 באוגוסט 2019

לחם שאור כפרי עם גרעיני דלעת וחמניות


לפני שבוע וחצי חגגתי לבתי האמצעית יום הולדת 6. כמו בכל שנה זה לא "יום הולדת", זה 4 ימי הולדת. אחד בגן, אחד עם חברות בבית, אחד בדיוק ביום של יום ההולדת (כי בגן ועם החברות זה אף פעם לא יוצא ביום של יום הולדת עצמו) רק עם משפחה מצומצמת, ואחד אחרון, והכי חשוב, זה עם המשפחה המורחבת. עם המשפחה היום המאושר הזה מלווה תמיד בארוחה גדולה ומושקעת. לפני שהתחלתי לבשל, שלושה ימים לפני האירוח, הודיעו לי בני המשפחה שחם מדי (17 ליולי) ובחום כזה אין הרבה חשק לאכול, אז לא להפריז באוכל ולהשתדל לתכנן אוכל קליל. טוב, בקשתם - קבלתם! לא כל הארוחה הייתה קלילה כי יש גברים שלא יסתפקו בסלטים ומטבלים, ויש ילדים שלא נוגעים בכל מה שיש לו צבע ירוק, כתום, סגול, ו... המשיכו הלאה לפי הרשימה המוכרת לכם ;-) לכן הארוחה הייתה צריכה להתאים לכולם. אך מבחינתי את הדגש העיקרי עשיתי על שני לחמים, סלטים ומטבלים (תפ"א ועוף בתנור, צ'יפס ושניצל, פסטה בלונז שהתבשל 4 שעות על להבה נמוכה - זה לכל ה"אני-לא-נוגע-בירוק-הזה"). ולמי שבאמת מבין עניין אפיתי שני לחמים - לחם שיפון מלא "סטרופולסקי" ולחם כפרי עם גרעינים, בליווי רוטב פסטו, צ'ימיצ'ורי, פטה כבד, סלט עגבניות שרי בשני צבעים עם פסטו, בצל סגול כבוש, סלט גזר בנוסח אסיאתי, חצילים אפוים עם שום, סלט עגניות עם בצל סגול, פטריות בטריאקי.

יום שבת, 3 באוגוסט 2019

לחם שאור עם קמח כוסמין


בחופש קייץ של הילדים השתנה לי הלו"ז של האפייה. אבל ייתכן ואאמץ אותו גם לשאר החודשים. אני שמה קמח ומים לאוטוליזה בלילה למקרר, ובמהלך יום למחרת מתעסקת עם הבצק. החל מהבוקר. הבצק הזה היה מיועד לפיתות. בתכנון הייתה ארוחת צהרים עם שווארמה (ביתית כמובן) בפיתה. בדיוק רעננתי את המחמצת הלבנה שלי ורציתי לנסות אותה בפעולה אחרי הפסקה די גדולה אתה. במשך קצת יותר מחודש רק האכלתי אותה בלי לאפות. מה שקרה שיש לי כרגע שלושה סוגי מחמצות אותן אני מתחזקת במסירות: מחמצת לבנה 100% הידרציה, מחמצת שיפון, וקוואס עליו סיפרתי בפוסט של לחם שיפון "סטרופולסקי". בחודשים אחרונים אפיתי ע"ב קוואס, פשוט התאהבתי בסוג כזה של מחמצת. הפעם רעננתי את המחמצת הלבנה פעמיים ברצף - פעם ראשונה ביחס 1:4:4, ועוד פעם מיד אחריה 1:2:2. המחמצת נראיתה והריחה מצוין. עיתוי מושלם להתחיל בצק לפיתות. עבור פיתות אני מתנהגת קצת שונה עם הבצק. בדרך כלל לא עושה אוטוליזה, רק לישה, ופחות מקפידה על קמחים חזקים, קמח רגיל מהסופר לגמרי מספק את אופי הפיתות. הוספתי 25% קמח כוסמין מלא ו-14% מחמצת, הידרציה סופית כולל מחמצת 77% - מהמון אפיות של פיתות, מצאתי שזאת ההידרציה המושלמת לפיתות עם הוספת קמחים מלאים. רק קמח לבן רגיל מספיק 75%.

יום שבת, 27 ביולי 2019

לחם שאור כפרי עם אגוזי מלך


חלה... חלה... חלה... חלה... חלה... חלה... חלה... יודעים כמה פעמים שמעתי את המילה "חלה" בשנת הלימודים? כבר לא סופרת... וכמה פעמים אפיתי אותה בשנת הלימודים? יותר מ-70 פעם! הילדים מוכנים לאכול רק חלה בכריכים שלהם. לחם שאור הם אוהבים לאכול בבית, אך בבית הספר והגן הם רוצים לחם רך עם קרום בלתי מורגש וטעם קרמי-מתקתק. לחמי שאור לא כאלה. הם לחמים יותר קשוחים. הטעם הרבה יותר מורכב, הקרום הרבה יותר קשה וקריספי, והמתיקות הקרמית מתחלפת בחמיצות מסוימת. את זה הם מוכנים לאכול רק בשבת בבוקר עם סלט טונה, או לארוחות בוקר עם ביצת עין. תמיד יש בבית חלה, לכן לחמי מחמצת אני אופה לכל היותר פעם בשבוע, למעט הסדנאות שלי. ניסיתי ליעל גם את החלות עם שאור ועם תוספת של קמחים מלאים, אבל זה לא סיפק את ילדיי. יש לי לקוחות קבועים עבורם אני אופה באופן קבוע חלות מחמצת וזה אחרי שטעמו אצלי גם חלות שמרים, ומחמצת עדיפות עליהם. רק לא על ילדיי. הם לגמרי קשוחים אתי חחחח
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...