יום רביעי, 1 בינואר 2020

סדנאות בישול של אמנות קולינארית!


שלום חברים!

אני מאוד מתרגשת לספר לכם שלאחר פניות מרובות אליי, ומחשבה ותכנון של חודשים ארוכים, יעוץ והכוונה מקצועיים, קיבלתי החלטה להתחיל פרויקט עסקי חדש – סדנאות בישול ואפייה לילדים, נוער ובוגרים.

וכעת אפרט מה, למה ואיך...

סדנאות בישול במטבח הביתי של אמנות קולינארית, או להיות שף לעצמך





יום מקסים לחברות וחברים שלי!

אני מתרגשת לבשר לכם שהחל מהיום ולאחר שנה וחצי של העברת סדנאות בישול בבית הלקוח, נפתחות הסדנאות גם במטבח הביתי שלי!

המהלך הזה נעשה לאחר שיקול שסדנאות בבית הלקוח אני מעבירה רק באזור מגורי, משמע אני נאלצת לסרב ללקוחות רבים שפונים אלי מאזורים אחרים. וכל סירוב כזה משאיר לי שריטה חדשה בלב, שכן יש ביקוש רב אך אני משאירה אנשים רבים ללא מענה. לכן החל מרגע זה אתם אלה שמוזמנים אלי ללימודי בישול ואפייה. התנאים הם אותם תנאים, אך יש גם בשורות טובות שיקלו על חלק ממבקשי הסדנאות: כאשר הסדנא תהא בבית שלי, אפשרי להזמין רק 3 משתתפים מינימום ולא 5 כמו שזה קורה בבית הלקוח. אז אם אתם/ן 3 (ומעלה) חברים/ות, אחים/יות, דודים/דודות וכו', אתם מוזמנים אלי לסדנאות אישיות יותר.

כל המוזכר לעיל אינו מבטל את הגעתי לבית הלקוח :-)


כמו כן, פתחתי קבוצה של אמנות קולינארית, או להיות שף לעצמך אליה אני מזמינה בשמחה את כל מי שעבר סדנאות שלי, כל מי שרוצה לעבור את הסדנאות שלי, כל מי שמכין מאכלים מהבלוג שלי וזקוק לעזרה, פירוט, הסברים (והמליצו גם לחברים שלכם!). הצטרפו לקבוצה וקראו את תנאי ההשתתפות בקבוצה :-)
מוזמנים לשאול כל שאלה הנוגעת למתכונים שלי ו/או למידע מהסדנאות (שכחתם משהו מהסדנא? בישלתם בבית ולא הצליח לכם? רוצים עוד טיפ? עוד הכוונה? אל תהססו לכתוב!)

מצרפת תמונות מסדנת אוכל אסיאטי בבית הלקוח, בין היתר הכנו סושי והיה מוי כיף :-)

שלכם,
נטי 

יום ראשון, 3 בדצמבר 2017

פילמני (כיסוני בשר) - Пельмени




בהמשך לפוסט הקודם, מרק בורש אשר מהווה עבורי את החורף, ומבחינתי מהווה גם מילה נרדפת למילה "בית" ו"משפחה", כך גם פילמני: מנה שנאכלת מהבילה ומחממת את כל הגוף בחורף קר. לאכול פילמני אני יכולה בכל ימות השנה ואפילו מדי יום, אבל להכין כנראה הכי טוב בחורף. אני מנסה להיזכר מתי בפעם הראשונה הכנתי פילמני? לא זוכרת לפני כמה שנים זה היה אבל זה היה בערך בינואר או פברואר, את זה אני זוכרת היטב. וכשאני משחזרת כל שאר הפעמים שהכנתי פילמני בבית במו ידי זה תמיד היה בחורף. בגדול, בקיץ, בחום הלוהט והלחות הדביקה הבלתי נסבלת זה לא הכי כיף לעמוד לפחות 3 שעות במטבח ולהכין פילמני. גם לאכול אותם, האמת, יותר כיף בחורף – צלחת פילמני מהבילים, אפשר גם עם מרק צח – זה הכי חורף שיש! מחמם גם את הבטן וגם את הנפש.

יום חמישי, 23 בנובמבר 2017

בורש (של אימא)




אם אני אוכלת בורש, סימן שחורף כאן. ניסיתי להתכחש לעובדה שהקיץ כבר חלף בערך מאמצע אוקטובר, ניסיתי לנעול כפכפים ממש עד שלשום, ניסיתי למשוך עוד יום ועוד שעה עם בגדי קיץ, ניסיתי להתכרבל טוב טוב בשמיכת הקיץ העיקר לא להוציא את הפוך ולהרגיש שהחורף דופק על הדלת... בקיצור, מה לא ניסיתי. אבל הוא הגיע. עם כל הניסיונות העזים שלי לשמור עוד קצת מהשמש הכתומה המחייכת, בסופו של דבר החורף הכריע את הכף ובאקורד צורם גרם לחלונות להינעל ולבגדי הקיץ להיכנס לתרדמת עמוקה. אז אם חורף אמתי, אבל אמתי כזה ללא סייג, כבר כאן – אוכלים את המאכל הכי חורפי והכי ביתי – בורש.

יום ראשון, 5 בנובמבר 2017

לחם נוסח טרטין (Tartine Style Country Bread)




זהירות הרבה מלל :-) אני חושבת שזה הפוסט הכי ארוך שלי ever.

סיפור שלי של לחם טרטין התחיל לפני כמה חודשים. או, ליתר דיוק, מלכתחילה לאו דווקא ללחם הזה התכוונתי. כל מה שרציתי זה לגדל שאור של אופה לחם ומחבר הספר "Tartine Bread" Chad Robertson. יש לי ניסיון רב עם מחמצות שונות אותן גידלתי במהלך 12 שנה שאני אופה לחמים ולחמי שאור בפרט. אלה היו מחמצות על בסיס מי השרייה של צימוקים, ומחמצות על בסיס קמח שיפון, וגם קמח מלא, ומחמצות באחוזי הידרציה שונות, ואף מחמצת על בסיס יוגורט, ומחמצת על בסיס מי בישול תפוחי אדמה ודבש. חוץ ממחמצת על בסיס יוגורט תמיד הכל הצליח בצורה מיטבית, חלק מהמחמצות חיו אצלי כמה שנים וחלק פחות. הלחמים היו נהדרים ולשביעת רצוני לגמרי. בחמש השנים האחרונות התחלתי להעביר סדנאות בישול ואפייה, והסדנה הכי פופולארית אצלי זה שמרים, ובין היתר מחמצת. והכל זורם בצורה נהדרת ביותר. המשתתפים בסדנאות נהנים, חלקם מקבלים גורי-שאור במתנה ממני וחלקם מבקשים לגדל לבד תחת הדרכתי הצמודה.

יום שני, 16 באוקטובר 2017

וופל בלגי




זהו, אפשר להכריז בריש גלי – מכורה! מכורה טוטאלית לוופל בלגי הזה. איך אני יודעת שזאת התמכרות קשה? כי אני כל הזמן חושבת עליו, בצורה אובססיבית למדי אני חייבת להודות, כי כשאני מתחילה לאכול אותו קשה לי נורא לעצור, גם כשאין כבר מקום בבטן, עדיין אני מצליחה לגנוב פינות מהוופלים שהצליחו לשרוד. זה בהחלט וופל שמשאיר בי טעם של ערגה ושכרון חושים זמן ממושך אחרי אכילתו.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...