יום ראשון, 5 בפברואר 2012

לא כל מה שנוצץ הוא זהב




אפשר לקרוא לזה "תעשיית המזון" ואפשר גם "אמנות", הכל תלוי מאיזה צד להביט. או שבעצם אפשר לומר כי תעשייני האוכל משתמשים באמנים שונים ע"מ למשוך עיני הציבור הרעב? מה שבטוח זה שמישהו עובד עלינו. אבל מי? האמן? אותו אחד שיודע לבצע את עבודתו נאמנה ולהביא לנו צילומי מזון מדהימים ומעוצבים היטב ע"י מעצבי מזון ומעצבים גראפיים? השף, הטבח? אותו אחד שמשקיע את נשמתו, יצירתיותו ואת כל כשוריו בביצוע מנות גורמה? או שמא דמות שלישית – בעל עסק למשל, בלי כל הכשורים אמנותיים ויצירתיים?


אני בעד, בעד, בעד, ועוד אלף פעמים בעד לראות כל ביצוע אסטטי,מושלם ומושך תשומת לב ועין, בין אם זה בהכנת המזון עצמו, בין אם בהגשה על השולחן/צלחת, בן אם הבעתו על ה"נייר", קרי צילום. אבל כאשר ההבדל הוא כה צורם והתמונות המעוצבות של המזון המהיר כלל לא תואמות את התוכן, אני חשה מרומה. ולא, לא ע"י אמנים, אלא ע"י בעלי עסקים אשר מתעשרים על חשבונם של קליינטים פוטנציאליים.

אבל מצד שני, כיצד אפשר לצייר על הנייר טעם? כיצד אפשר להראות על העטיפה או על המסך טעם? כיצד אפשר לתאר טעם ללא מילים וללא טעימה? אז מגישים לנו את זה בהופעה יפה. אך יחד עם זאת אנו מתאכזבים כאשר בתוך העטיפה אין את אותו היופי כמו על התמונה. זה בערך כמו להתאהב בבן אדם לפי תמונתו המעוצבת היטב, אך במפגש לגלות שאין ולו דמיון מרומז בין התמונה למציאות. מאכזב. מעליב.

אני מביאה בפניכם שני לינקים עם תמונות של מזון מהיר. נעשו השוואות בין המוצר אשר משך אותנו על העטיפה, ובין התוצר הריאלי:


מסתבר שע"מ להביא לנו תמונות מגרות של מזון (בעיקר מדובר במזון מהיר) משתמשים צלמים ומעצבי המזון בחומרים כלל לא מגרים ואפילו לא... לא אכילים, כגון שמן מנוע כתחליף לרטבים מסוימים, ספרי לשיער, דבק, מבער ריתוך בעזרתו ניתן להכהות קצוות בהירים של לחמניות, גליצרין, קרח יבש ליצירת אדים, קסמי שיניים, פינצטות, משחת נעלים חומה בעזרתה צובעים בשר חי אך מתארים לנו כאילו רק עתה ירד מהגריל, דבק לבן אשר משמש בתמונות חלב או קרם, ועוד.

נשמע טעים?

אבל לפחות בכשרונם של כל אחד עלינו להודות: בכשרונם של השפנים להכין מנה טעימה, בכשרונם של הצלמים להביא לנו צילום ססגוני, בכשרונם של מעצבי המזון ומעצבים גראפיים להסתיר פגמים, ובכשרונם של תעשייני המזון... לעבוד עלינו.

*תמונת הכותר מתוך הלינק הראשון: Fast Food: Ads vs. Reality

Nati

תגובה 1:

  1. אין ספק שזה מטעה ואף די מזעזע במציאות! והעוול הגדול הוא שלבעלי העסקים (ולמען האמת לאף אחד אחר שמעורב בתהליך!) לא מפריע "לקנות" אותנו בתמונות העיקר שנגיע ונזלול/נקנה.
    זה רלוונטי לדעתי עבור רוב עולם הפרסום-ראית פעם איך "מעצבים" פרצוף של בחורה לפרסומת של קרם או משהו? מזעזע לא פחות מהגבינה הנמסה שבתמונה כאן :-)
    איכשהו במהלך השנים התרחקנו מן האמת באופן כללי, והפנימית בעיקר. מקורות חיצוניים שונים מכתיבים לנו איך להיראות ומה לאכול וגם איך להרגיש ומשום מה אנחנו נותנים לזה יד ומרגישים לא טוב אם לא מצליחים להשתוות ל"דגמים" מלאכותיים...

    סליחה על החפירות! פלספנות זה תחביבי חחח

    סוף שבוע מקסים!
    אלנה

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...