יום ראשון, 10 ביוני 2012

קינוח דובדבנים ונקטרינות עם קצפת וגבינה




כבר במשך יומים אני בת 31. כן, היה לי יום הולדת ב-08.06, אך הפעם בלי חגיגה גרנדיוזית ובלי משפחה שמחה סביב השולחן. פשוט השנה מאוד קשה לנו לשמוח, לחגוג ולערוך שולחן מפואר בלי הסבתא שלנו. סבתא תמיד הייתה מתקשרת אלי ולאחותי בול בשעה שנולדנו כדי לברך. הפעם זה לא קרה. רק נותר לי לדמיין ולהיזכר בברכותיה משנים קודמות. אני יודעת שאם הינו עושים חגיגה כתמיד, כולנו היינו בוכים יותר מאשר חוגגים. אני חושבת שלעולם לא פגשתי אדם יותר אסיר תודה על כל דבר קטן כמו הסבתא שלי. לא פגשתי אדם שהיה נהנה לראות את המשפחה שלו ביחד כמו הסבתא שלי. לא פגשתי אדם שאוהב ומעריך כל מאכל שמגישים לו. לסבתא היה כבוד מאוד מיוחד לאוכל. סבורני זה בעיקר משום שגדלה בשנים של מלחמת העולם השנייה והתאוששות אחריה וידעה מהו ערכו ומחירו של מזון, מהו טעם הרעב ומחסור, ומהי ההשקעה ע"מ להשיג שפע. בינתיים אני לא מתארת לי איך זה להגיש מנות שהכנתי לשולחן החג/אירוע ולא לראות את פניה המתמוגגות של הסבתא היקרה שלי...

בכל אופן – אירחתי את חברתי הטובה, הכנתי אירוח צנוע ועוגת גבינה לקינוח (המתכון בהמשך). ובערב הורים שלי באו לברך אותי. היה קשה לשמור את העוגה להורים, היא פשוט נאכלה כמעט כולה בלי להניד עפעף, לכן הייתי צריכה לחשוב על קינוח נוסף. קינוח גדול ומושקע לא בא בחשבון: נותרו לי רק כמה שעות בודדות עד הערב, ונוסף לכך גיליתי שאת הסוכר האחרון שהיה לי בזבזתי להכנת עוגת גבינה. זה קורה לי הרבה, היות ואצלי בבית לא משתמשים בסוכר על בסיס יום יומי (לא שותים עם סוכר אלא משתמשים בו רק בבישול ואפייה), לעיתים קרובות אני לא שמה לב שהסוכר נגמר ומבינה את זה רק כאשר מתחילה לערבב מרכיבים לעוגה בקערה. זה לא שאין בכלל סוכר בבית, יש לי סוכר חום תמיד, ומולסה, ודבש וגם סוכר וניל שהכנתי זה מכבר ואני משתמשת בו רק בקינוחים מסוימים. ובסופו של דבר צריך להתבסס על מה שיש.

אז מה יש? יש לי לא הרבה זמן, יש לי סוכר וניל איכותי, יש לי סלסלה גדולה של דובדבנים שסבא שלי קנה לי והרבה נקטרינות שקיבלתי מגיסי הישר מהעץ, יש גבינה לבנה שנשארה מהעוגה ושמנת מתוקה. התלבטתי בין טארט פירות עם קרם פטיסייר לגביעים עם פירות מבושלים וקצפת. הבחירה נפלה על הקינוח השני כי לא נותר לי די זמן להכנת הטארט והקרם. טוב, ואם להיות כנה עד הסוף, אז לאחרונה אני מקפידה שלא לצרוך קלוריות מיותרות ובין שני הקינוחים, קינוח הפירות הרגיש לי כפחות משמין. יצא מאוד טעים, אני מאוד נהניתי מהטעם החמוץ-מתוק של הפירות, ומהקלילות של הקרם אשר באמת לא יצא שמן מדי הודות לגבינה הלבנה. בטוחני כי אחזור לקינוח כזה או דומה עוד פעמים רבות במהלך הקייץ עם פירות העונה נוספים.

לשם שינוי אין לי כאן כמויות מדויקות של שום דבר. לא מדדתי ולא ספרתי וגם לא רשמתי כיוון שהקינוח קל להכנה בפני עצמו וגם לא מחייב הקפדה מדוקדקת על המרכיבים.

מרכיבים (ל-5-6 מנות):
דובדבנים טריים מגולענים (בערך כוס וחצי שלמים או כוס דחוסה מגולענים)
4 נקטרינות בינוניות (רצוי להסיר את הקליפה) חתוכות לפלחים לא עבים
בערך 2-3 כפות סוכר וניל ביתי איכותי (או סוכר רגיל ותמצית וניל איכותית)
10 גרם חמאה

1 מיכל שמנת מתוקה להקצפה
כ-400-500 גרם גבינה לבנה
2-3 כפות סוכר וניל ביתי איכותי

הכנה:
1. לחמם מחבת עם מעט חמאה, להוסיף את הדובדבנים והנקטרינות וסוכר או סוכר וניל. לבחוש, להנמיך את האש לבינונית ולבשל כ-7-10 דקות, הפירות מגירים הרבה נוזלים בעת הבישול לכן לתת למיצים להתאדות מעט ע"מ להסמיך את סירופ הפירות הנוצר. לטעום ולהוסיף סוכר במידת הצורך. רצוי שהפירות יתקררו לפני ההגשה.

2. להקציף את השמנת המתוקה עם כף סוכר. כאשר השמנת מוקצפת לקצף רך להתחיל להוסיף את הגבינה בכל פעם כף ולהמשיך להקציף על מהירות גבוהה. לטעום במהלך ההקצפה ולהוסיף עוד סוכר בהתאם למתיקות הרצויה.

3. הרכבה: בכוס הגשה לשים 2 כפות מהשמנת עם הגבינה, מעל זה 2 כפות פירות (להשתדל לא לשים יותר מדי מיץ של הפירות) ושוב שמנת עם הגבינה.
לקשט בדובדבן טרי.
להגיש מיד.

הערות שוליים: קינוח יחסית לא כבד, מאוד נוח וזמין בקייץ.
ניתן לשחק עם כמות הגבינה, פשוט לטעום במהלך ההקצפה ולהחליט מתי הטעם והמרקם מספקים אתכם.
אפשר כמובן לבחור בשילובי פירות אחרים. גם משמשים עם בננות יהיו מצוינים כאן, וגם תפוח עץ עם דובדבן, וגם פירות יער. אני אישית מאוד אוהבת דובדבנים כאשר עוברים חימום ומאוד ממליצה לא להחמיץ כל עוד הם בעונה.

בתיאבון!







 
Nati
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...