יום חמישי, 12 ביולי 2012

ארטיק, גלידת פירות, סורבה



ארטיק, גלידת פירות, סורבה - איך שלא תקראו לזה, המצרך הזה הכי פופולארי הקייץ אצלי בבית. אני מכינה כל שלושה ימים (בערך) 12 ארטיקים והם פשוט עפים. ותאמינו או לא, עד כה לא אכלתי אפילו אחד שלם. לא מספיקה! או שהגוזל שלי מסיים את שלו ולוקח ממני גם את שלי, או שהוא אוכל שניים אחד אחרי השני ואני מסיימת את השאריות של האחרון. באים אורחים, באים חברים של הילדים או בני דודים - הארטיקים עפים - עבור כולם מתנה הכי טובה בימים לוהטים כאלה זה גלידת פירות טריים על מקל צבעוני.

הציפיה של שלו לארטיק לא משתווה כרגע לשום ציפייה אחרת. אם אני מכינה בערב לפני שהוא הולך לישון ומסבירה לו יפה שהארטיק יהיה מוכן רק מחר בבוקר בדיוק כשהוא יתעורר, אזי המילים הראשונות שלו בבוקר: "אימא, איפה הארטיק?" במקום "בוקר טוב אימא". מרוב שהוא מצפה לקבל בבוקר את הארטיק המיוחל, הוא מתעורר ותוך שנייה כבר מחוץ למיטה רענן ועליז כאילו שעליו לצאת בזה העת לריצת מרטון. השעה מוקדמת, עיניי עדיין חצי עצומות ושיער פרוע, אבל לגוזל הקטן אין עניין בכך. הוא מושך אותי ביד ומנסה לגרור מהמיטה כדי שאתן לו את הארטיק המובטח.

ומה קורה כשאני מכינה בצהרים? איך להסביר לגוזל בן שנתיים שרק בעוד כ-6-7 שעות זה יהיה מוכן? איך לגרום לו לחכות עד הערב? אין סיכוי! בערך כל דקה וחצי אני שומעת שוב ושוב ושוב: "בא לי ארטיק...", ואני סבלנית: "זה ייקח זמן... בערב יהיה לנו ארטיק, טוב?", הוא עונה לי: "טוב, אבל בא לי ארטיק", עד שאני נכנעת ומביאה לו ארטיק חצי קפוא שיאכל לפחות עם כפית. בינתיים הוא לא מחכה לשום דבר בכזו תשוקה כמו לגלידות שאני מכינה לו מדי כמה ימים.

את עונת הארטיקים התחלתי בערך לפני חודש. אחותי באה אלי עם הבובה היפיפיה שלה כדי שתשחק עם תולתול שלי בבריכה הקטנה, והביאה איתה חבילה קטנה של ארטיקים מיניאטוריים לילדים. כשראיתי את החבילה הזאת אצלי בבית, פניי קיבלו צורה חמוצה ומאוכזבת. הרי אין מצב שאני במו ידיי אתן לאוצר שלי את הרעל הזה! מילא זאת הייתה גלידה, עוד הייתי מתפשרת, אבל ארטיק תעשייתי שאין בו ולו מרכיב אחד בריא?! לא הייתה לי ברירה, הילדים אכלו את הדבר הזה העשוי ממים, סוכר, חומרי טעים, ריח וצבעי מאכל תוך דקות ספורות. וההחלטה התקבלה בזה הרגע: מכינה מייד ארטיקים ביתיים עם הרבה פירות טריים!

יום למחרת הייתי אצל ההורים שלי וניצלתי את חבילת המשמשים שהייתה לי, ואת מחית הלימונים שהקפאתי בפריזר של אימא באביב, ואת מכונת הגלידה שלי שמפאת חוסר מקום במטבחי מאוחסנת כרגע אצל אימא. מתכון בטוח, בדוק ומוצלח כבר יש לי. אבל מה לעשות כשלאימא שלי בבית אין קורנפלור? אני מתחילה להריץ בראשי אילו מסמיכי נוזל אני מכירה, ומבטי עוצר על ... שיבולת שועל! אבל אני לא רוצה אותה שלמה כי עלי להחביא את מרקמה מפני בת אחותי הבררנית. אאלץ לרסק אותה עם פטיש שניצלים הכי דק שזה יתאפשר לי.

יצא מעולה! השתמשתי בשיבולת שועל בלית ברירה, וכעת אני מכינה את כ-ל הארטיקים שלי עם שיבולת שועל אותה אני טוחנת לקמח במטחנת תבלינים. היא מסמיכה את הנוזל בצורה מושלמת, ומה בכלל לדברת על התועלת שלה... הרבה יותר בריא מקורנפלור. והכי חשוב שלאף אחד, אבל לאף אחד שאכל מהגלידות שלי לא היה שמץ של מושג שיש שם שיבולת שועל. גם האחיינית שלי שבד"כ רגישה לכל פירור "מוזר" בפיה, אוכלת אצלי את הגלידות הבריאות בהנאה גדולה.

חשוב לי מאוד לציין: השתדלו לא להאכיל את התינוקות/פעוטות שלכם עם ארטיקים קנויים. בבית עם קצת השקעה ויצירתיות תוכלו להכין ארטיקים נהדרים ובריאים לטעמו של כל אחד. הרי במילא פירות טריים יש בנמצא כל הזמן וכל העונה, אז נצלו את ייתרונם גם בדרך כזו. עם השקעה מינימאלית ובלי כלים מיוחדים תהיה לכם גלידה בריאה כל ימי העונה. מכונת גלידה במקרה הזה לא חובה, ואפילו תבניות לארטיק לא חובה. אפשר להכין את המחית ומייד להעביר אותה לכלים אישיים בהם תוקפא, ואת הכלים האישיים אפשר לאלתר מהרבה דברים זמינים: כוסות פלסטיק חד פעמיות, גביעים של יוגורטים/גמדים קטנים, כוסיות קטנות לטקילה, ובשורה התחתונה אפילו בתבניות של קרח.

המתכון בלינק לפוסט הקודם של גלידה.

מרכיבים:
530 גרם פרי = כ-400-450 גרם מחית מסוננת
......................................................................................................................................................
90-170 גרם סוכר
~ השנה לא שמתי יותר מ-90 גרם סוכר בשום ארטיק. 170 גרם כמו שהכנתי בשנה שעברה זה נראה לי הרבה מדי. אבל הכל תלוי גם במתיקות הפרי ומתיקות הרצויה על ידיכם. ענבים ולימון ידרשו יותר סוכר, מלון ואבטיח פחות וכד'
......................................................................................................................................................
380 גרם מיים
~ תלוי במרקם הפרי. לדוגמא מלון, ענבים, אבטיח וכד' לא זקוקים לכל כך הרבה מים, ואילו פירות קשים או בשריים יותר אכן יצטרכו יותר מים
......................................................................................................................................................
20 גרם קורנפלור
~ לחילופין 2 כפות שיבולת שועל טחונה במטחנת קפה/תבלינים
......................................................................................................................................................

הכנה:
1. לטחון את הפירות למחית ולהעביר דרך מסננת כדי שהמחית תהיה חלקה יותר. את המחית המוכנה להכניס למקרר.
......................................................................................................................................................
2. להכין סירופ סוכר מסוכר ומיים, לשמור מעט מיים כדי להמיס את הקורנפלור (במידה ומשתמשים בשיבולת שועל, אין צורך לשמור מיים בצד, את השיבולת שועל הטחונה יש להוסיף ישירות לסירופ חם ומייד לטרוף בעזרת מטרפה ידנית כדי שלא יווצרו גושים).

כאשר הסירופ הגיע לרתיחה להוסיף את הקורנפלור המומס, להנמיך את האש ולבשל מעט תוך ערבוב מתמיד עד שהתערובת תסמיך.

לתת לסירופ להתקרר לטמפ` החדר, לכסות אותו בניילון נצמד כך שהניילון יגע ישירות בסירופ (הניילון לא מעל הסיר אלא ממש מעל הסירופ כדי שלא יווצר קרום), ולהכניס למקרר.
......................................................................................................................................................
3. ברגע ששתי התערובות התקררו לגמרי לאחד ביניהן.

מי שיש לו מכונת גלידה – להעביר את המסה למכונה ולפעול לפי ההוראות. בסיום להעביר את התערובת לכלים אישיים.

מי שאין לו מכונת גלידה - להעביר את המסה לכלי פיירקס עם מכסה ולהכניס למקפיא לכמה שעות או עד שרואים כי המסה מתחילה לקפוא אך עדיין רכה ולא קפואה כמו קרחון. להוציא את המסה מהמקפיא ולערבב היטב או אפילו להקציף עם מקסר ידני (הוא מפרק יפה מאוד את כל גושי הקרח הנוצרים). שוב להכניס למקפיא ולהקפיא חצי הקפאה ושוב לערבב/להקציף. 3-4 פעמים כאלה מספיקים. אחרי הערבוב האחרון להעביר את הגלידה למיכלים קטנים-אישיים ולהקפיא הקפאה סופית. אם אין מיכלים לגלידה ניתן להשתמש בכוס חד פעמית ומקלות אותן אפשר לקנות בכל חנות של כלי יצירה.

מניסיון, אפשר בכלל לדלג על השלב של חצי הקפאה ולהקפיא את התערובת בכוסות אישיות מיד אחרי איחוד של שתי התערובות.

שיהיה לכן יום נעים וקריר!

גלידת משמש ולימון
 



 
גלידת דובדבן (כקילו דובדבן לפי הוצאת הגלעינים ו-3 שזיפים להוספת חמיצות), לא לשכוח לסנן דרך מסננת ולהיפטר מקליפות



 גלידה אחת שהוכנה בתבנית והשנייה (ביד של הגוזל) בכוס קטנה עם כפית במקום מקל...

 המממ... לאיזו גלידה לתת ביס קודם? לזאת שלקחתי מאימא או לזאת שהייתה שלי?

 גלידת מלון, תפוח ולימון





 

 Nati

7 תגובות:

  1. נראה מעולה. וממש קלי קלות.

    השבמחק
    תשובות
    1. באמת מאוד קל והרבה יותר תועלת מארטיקים קנויים :-)

      תודה על הביקור איילה,
      המשך יום נעים,
      נטי

      מחק
  2. כמה צחקתי על "בסדר, אבל בא לי ארטיק"!!!
    יש להם משהו עם הגלידה! איתי שלי מסוגל לאכול גלידה 24 שעות ביממה, לפני השינה, אחרי השינה, לפני היציאה לגינה, אחרי החזרה מהגינה, הבנת את התמונה בוודאי! חחח
    הרעיון להשתמש בשיבולת השועל פשוט גאוני! סיבים וויטמינים בלי להרגיש! כדאי שתנסי לרשום אותו כפטנט! :-)
    תודה על הפוסט הצונן ומרענן!

    התמונה עם ההתלבטות ממש מגניבה!:-)

    השבמחק
    תשובות
    1. הילדים באמת מאוד אוהבים גלידות, והאמת מבוגרים לא פחות ;-) ואולי דווקא משום שכולנו בסופו של דבר שומרים על נפש ילדותית בגוף בוגר... הגוף שלנו מתבגר הרבה הרבה יותר מהר ממה שהנפש רוצה.

      כשאני הייתי ילדה, אימא לא הייתה מרשה לנו לקנות גלידת חלב, היה לנו מותר לקנות אך ורק גלידת שמנת (молочное нельзя ни под каким предлогом, сливочное, ещё, кое-как можно было маму уговорить, и только пломбир можно и нужно было покупать). היות ואימא עבדה במפעל גלידה, היא טענה שרק בגלידת שמנת (פלומביר) יש מרכיבים טובים. אבל לי בתור ילדה היה כל כך לא אכפת מה טוב ומה לא! כל עוד זה קר ומתוק - זה מצוין :-)

      כשהכנתי את הגלידה הראשונה שלי עם שיבולת שועל, לא היה לי איך לטחון אותה כי זה היה בבית של אימא שלי וחוץ מפטיש שניצל לא מצאתי במה לרסק את פתיתי שיבולת שועל, ולכן נשארו גרגרים די גדולים (תראי בתמונה של גלידת משמש כששלו אוכל אותה ממש רואים חלקיקים לבנים), נורא חששתי שליה בת אחותי לא תרצה לאכול, אבל היא אכלה שתי גלידות אחת אחרי השנייה. ואחותי אמרה לי שזה לא משנה מה יש שם, מבחינת הילדה כל עוד זה קפוא, צבעוני ומתוק - זה הולך חחחח.

      אם תכיני לגוזל שלך גלידות כאלה (תפתיעי אותו מחר ביום ההולדת שלו :-) ) תוכלי באמת לתת לו כמה שהוא רוצה כי זה לא רק טעים, זה גם בריא - פירות טריים ושיבולת שועל - זה ממש ארוחה קטנה ובריאה.

      תודה על הביקור ועל הפרגון אלנה!!

      שיהיה לך יום נפלא,
      נטי

      מחק
  3. דייאנה- פיית המשאלות25יום ראשון, יולי 15, 2012 8:36:00 לפנה״צ

    יקירתי זה נראה פשוט נפלא
    טוב תראי,
    כל פעם שאני רואה מתכון שווה אני מדפיסה ואומרת לעצמי "אנסה בקרוב" אבל זה תמיד נשכח
    הפעם אני ישר אחרי העבודה הולכת לקנות מנגו טרי ולהכין את התענוג הזה
    בקשה קטנה- תוכלי בבקשה לרשום לי כמויות בכוסות...? נניח כוס מטבח זכוכית סטנדרטית.
    תודה רבה :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. היי מתוקתי :-)

      קודם כל שמחה שאהבת ושאת מוכנה להכין גלידות בריאות לבובה היפה שלך. אם כבר במילא ילדים מבקשים ארטיקים וגלידות בקייץ, אז פי כמה וכמה עדיף גלידות ביתיות ובריאות על פני ארטיקים ושלוקים (רחמנא ליצלן) תעשייתיים.

      תראי, בדיוק כתבתי תשובה לשאלה הזאת גם בבלוג השני, אז ברשותך אעתיק לך אותה:

      קודם כל כך - במקרה הספציפי אני בעצמי לא מקפידה על כל גרם. אני כן בודקת כל גרם באפייה, אבל לא בגלידה הזאת. ז"א, אחרי שהכנתי כמה פעמים עם הקפדה עד הגרם האחרון, ראיתי שאין צורך בכך ושכל פרי דורש כמויות שונות של סוכר ושל מיים.

      אבל בואי נאמר כך:
      בכוס (מדידה סטנדרטית) יש 240 מ"ל מים
      2 כפות סוכר = 25 גרם

      לגבי הפרי, אל תחששי לשים גם יותר. למשל את גלידת הדובדבן הכנתי עם יותר מחית ופחות מיים וזה יצא יותר עדין וקטיפתי מגלידת מלון למשל. ככל שיש יותר מים, כך הגלידה הופכת להיות יותר קרחונית. מה שכן, יש תפקיד חשוב לקורנפלור או לשיבולת שועל כי מרקם הגלידה בזכות אלה לא נראה כמו גוש קרח אלא שומר על "גוף".

      לסיום אגיד לך כמה פירות שמתי בגלידות האלה שבתמונה:
      בדובדבן שמתי בערך קילו דובדבן. לא שקלתי אבל שמתי כחצי מהפלסטיק הגדול של השוק. יש בו 2 קילו. כך שאני מנחשת ששמתי 800-1000 גרם פרי (לפני הוצאתי הגלעינים וסינון הקליפות). ועוד יש 3 שזיפים בגלידת הדובדן שלי.
      בגלידת משמש היה לי משהו כמו 500 גרם משמשים לפני סינון ואיזה 2 לימונים טחונים יחד עם הקליפה.
      בגלידת מלון לקחתי 1/3 מלון גדול, 2 תפוחים גדולים ועוד 2 כפות של לימון טחון עם הקליפה.

      תמיד יוצא לי 12 גלידות אישיות (לא גדולות) ונשאר לעוד בין 1 ל-3 בערך.

      דייאנה, אני אומרת לך באמת באמת שאין כל צורך להקפיד כאן עד הגרם האחרון. המחית של הפרי גם כך תקפא. אני לא בדיוק יודעת למה לפי המתכון מוסיפים מיים, אבל כנראה כדי לדלל את ריכוז הפרי (ואולי גם כדי לחסוך בפרי...), אבל מה שבטוח הסוכר אכן הכרחי כי לאחר ההקפאה המחית הופכת להיות פחות מתוקה. קורנפלור/שיבול שועל גם מרכיב חיוני כאן, משום שאז הגלידה בעת שנמסה לא הופכת להיות מיים, אלא שומרת על הסמיכות. השתדלי לדייק עם קורנפלור. בכף גדולה יש 15 גרם. אני לא בטוחה שקורנפלור בכף גם ישקול 15 גרום בדיוק, אבל קחי בחשבון שזה בערך כף וחצי. את שיבולת שועל שמתי 2 כפות מלאות ללא חשש.

      אני חושבת שאם תכיני גלידת מנגו, תוסיפי מעט לימון כדי לעדן את מתיקות הפרי. דווקא כשכל כך חם מתחשק משהו רענן ולא מתוק מדי. אגב, מנגו בחירה מעולה, אני תמיד קונה בגלידריות סורבה/מקפא מנגו :-)

      תודה שקפצת לבקר!
      שיהיה לך המשך יום מקסים,
      נטי

      מחק
    2. דייאנה-פיית המשאלות25יום שני, יולי 16, 2012 8:28:00 לפנה״צ

      הכנתי! הכנתי!
      היום בערב אדווח על התוצאות...

      מחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...