יום שבת, 11 באוגוסט 2012

גלידת מנגו-יוגורט


כשהייתי ילדה, המתנה שהכי רציתי לקבל כהשסבים והסבתות היו באים אלינו – זה גלידה. בד"כ סבא היה נכנס אלינו הביתה ובידו שקית עם מלא גלידות בגביעי וופל רכים או בכוסות קרטון (כמו חד פעמיות). זה היה כזה תענוג לסיים גלידה אחת ולדעת שבפריזר יש עוד. וכשאימא הייתה שולחת אותנו לעשות קניות קטנות כגון לחם, ביצים, שמנת, תמיד לפני היציאה מהבית הייתה נשאלת השאלה: "אפשאר לקנות גם גלידה?", וברוב המקרים התשובה הייתה חיובית. אלא מאי, לא תמיד הגלידה הייתה בנמצא בחנות, או שסוג הגלידה לא היה אהוב על אימא, ואז... אכזבה – לא קונים גלידה. אימא הייתה מרשה לנו לקנות רק גלידות שמנת או גלידות פירות, אבל היו עוד שני סוגים של גלידה שלדברי אימי הלבורנטית דאז במפעל גלידות "היו גועל נפש". זה נכון שהיום ממרום גילי גם אני למדתי לזהות גלידות טובות יותר וטובות פחות, גלידות איכותיות ואיכותיות פחות, אבל באותה תקופה ובהיותי ילדה קטנה לא היה לי אכפת איזו גלידה לאכול. העיקר שזאת תהיה גדילה!

אז היום המצב שונה. מקררי הסופרים שופעים במגוון עצום של גלידות באיכויות שונות, בטעמים שונים, בצבעים שונים, במחירים שונים, ואין סיבה שילד שרוצה גלידה יחזור הביתה בידיים ריקות כי לא הייתה גלידת שמנת...

אבל חיסרון אחד בשפע הגלידות שיש כיום – תוספי מזון בהם רוויות הגלידות (כמו כמעט כל דבר בתעשיית המזון המודרנית) כגון חומרי טעם וריח, חומרים מתחלבים, צבעי מאכל מלאכותיים, חומרים משמרים, חומרים מייצבים, חומרי תפיחה, שומנים מוקשים וכד'. אני מנסה להבין שכל אלה אולי נחוצים על מנת לייצר גלידות בכמויות מסחריות, ולהוביל אותן למקומות רחוקים, ולשמור על חיי מדף ארוכים, ותוך זמן קצר לקבל מרקם רך ונעים, אבל לא בכל יום בא לי לקבל מנת תוספי המזון האלה (מי שחושב שאני משוגעת, אני לא אשכנע אותו בלהפך :-) אבל מי שעוקב אחרי הבלוג שלי תקופה ארוכה בטח יודע שאני פשוט דוגלת באוכל ביתי וכמה שיותר טבעי על פני האוכל התעשייתי ורווי בתוספי מזון מוזרים למניהם).

הרבה מאכלים אנו כבר למדנו להכין בבית ונוכחנו לדעת שבהכנה ביתית הם יכולים להיות לא פחות טובים מתעשיתיים, אז למה שלא ננסה גם גלידה? יתרונות אדירים בגלידות ביתיות – אין תוספי מזון משונים, אפשר להכין בכל רגע שמתחשק בלי לצאת מפתח הבית, המרכיבים תמיד (ואם לא תמיד אז ב-98% מהמקרים) זמינים, ואפשר להחליט לבד איזו גלידה נאכל היום, ממה היא תהיה מורכבת ובאיזה טעם. אה, ועוד יתרון ענק – כשאני הולכת עם הגוזל שלי כפעמיים-שלוש בשבוע לים וכל גלידה סבירה עולה 15 ש"ח, איזה כיף זה לומר לקטנצ'יק: "תעזוב את הגלידה הזאת, יש לנו גלידה בבית והיא הרבה יותר טעימה, הרבה יותר בריאה, הרבה יותר גדולה ו... לחשוב בשקט הרבה יותר זולה ;-).

הרעיון של הגלידה הזאת אינו לגמרי שלי. חברה שלי, חובבת מושבעת של גבינת טבורוג, יום אחד אמרה לי שהכינה גלידה מטבורוג והיא יצאה משגעת, נעימה ורכה, ללא גושים של קרח ובמרקם חלק לגמרי. לקחתי את זה לתשומת ליבי ובהזדמנות הקרובה הכנתי גלידה עם טבורוג, יוגורט וחלב. אז רוצים מתכון? קבלו...

מרכיבים:
2 מנגו בשלים ומתוקים
1/2 1 כוס גבינת טבורוג
1 כוס יוגורט
1 כוס חלב
4 כפות סוכר*
................................
הכנה:
1. לקלף את המנגו ולחתוך לחתיכות לא גדולות.
להעביר את המנגו לבלנדר ולטחון למחית חלקה.
......................................................................................................................................................
2. להוסיף לבלנדר את שאר המרכיבים ולערבל הכל עד לאיחוד משולם.
במידה והתערובת הספיקה להתחמם, רצוי להכניס אותה למקרר עד שתהיה קרה.
......................................................................................................................................................
3. להעביר את הבלילה למכונת הגלידה ולפעול לפי הוראות היצרן.
בסיום התהליך להעיביר את הגלידה למיכל ולהקפיא (ואפשר גם לא להקפיא מייד אלא לזלול קצת לפני ההקפאה. אני מאוד אוהבת גלידה כשהיא לא קפואה לגמרי).
......................................................................................................................................................
4. אם אין מכונת גלידה: להעביר את הבלילה למיכל גלידה (כלי פלסטיק כלשהו) ולהכניס למקפיא למשך שעתיים, להוציא מהמקפיא ולהקציף בעזרת מיקסר ידני. שוב להכניס את הגלידה למקפיא למשך 1.5-2 שעות ושוב להוציא ולהקציף. לחזור על הפעולות האלה מס' פעמים עד שרואים שהתערובת מתחילה להיות סמיכה ותפוחה מעט. להקפיא את הגלידה הקפאה סופית.
......................................................................................................................................................
הערות שוליים: הסוכר. 4 כפות זאת כמות לא גדולה בכלל עבור כמות כזאת של גלידה. וזה אחד היתרונות בגלידות ביתיות – איזנו לבד את רמת המתיקות בגלידה. הגלידה שלי יצאה מאוד נעימה וללא מתיקות מעיקה (את הגלידה הקודמת שלי הכנתי עם שמנת מתוקה, חלב ומלון ויותר סוכר מכאן, והמבקרת הראשית, שהרי זו אימי היקרה, אמרה שיצא מתוק מדי מדי מדי. טוב אימא, מה שתגידי... אני משתפרת).

אחרי שהעברתי את הגלידה למקפיא למשך לילה, היא קפאה מאוד. לא היה לה המרקם הרך של הגלידה התעשייתית, אבל זה משום שלא השתמשתי בחלמוני ביצה או תרכיזי חלב או שומנים אחרים. המרקם לא הפריע לי כלל. אם כי דבר אחד שרצוי להקפיד עליו, זה לתת לגלידה להפשיר מעט לפני האכילה. אחרי שתעמוד קצת על השיש היא מקבלת בדיוק את המרקם הרך והחלק, כזה שאפשר להוציא בקלות עם כף גלידה.
בתיאבון!











מה אתם חושבים הגוזל עושה? מצלם את הגלידה יחד עם אימא!

Nati


5 תגובות:

  1. אותי את לא צריכה לשכנע-גלידה ביתית הרבה יותר טובה ובריאה וכל השאר לא רלוונטי! אני מזדעזעת כל פעם מחדש מכל החומרים המוזרים שמכניסים לגלידות התעשייתיות וזה כל כך מבאס שאנחנו רגילים למרקם הקנוי ואז בבית יוצא יותר דחוס ויותר "מבאס".

    אני דווקא די מתלהבת מלנסות כל מיני מתכונים של גלידות, רק הערבובים החוזרים מעיקים קצת ועכשיו אני בכלל אוכלת את הלב על זה שיש לך מכונה חחח

    הגלידה שלך נראית סוף הדרך! מה שמנגו עושה לצבע הגלידה... חלום!
    מעוד מעניין השימוש בטבורוג,אם כי למה גבינת שמנת כן וטבורוג לא?

    התמונה האחרונה ממש מתוקה! הדור הבא של הצלמים במשפחה:-)

    שיהיה המשך ערב מקסים!
    אלנה

    השבמחק
    תשובות
    1. את יודעת, אני מכינה גלידות וארטיקים חדשים ממש מדי כמה ימים, וכבר כל כך התרגלתי לטעם שלהם, שגלידה קנויה נראית לי כבר פחות טעימה. ובראש ובראשונה מתוקה רצח.
      שלשום הינו בספארי (אני עם שלו ובעלה של דודה שלי עם הילדה) וקניתי לילדים גלידות, קודם כל כל גלידה 13 ש"ח (כמו ספיראלה ארוכה כזאת על מקל מצופה בשוקולד), ועבור טילון רצו 15 ש"ח, אבל גם זה שטויות לעומת זה שהם אכלו בקושי רבע גלידה כי כל השאר נמס ונפל והשוקולד כולו התפרק. הם התבאסו גם כי היו נוררררא מלוכלכים וגם כי בעצם רוב הגלידה טפטפה ונפלה. אבל ידעתי שנבוא הביתה ואפצה אותו ;-)

      תראי, מכונת גלידה עוזרת מאוד, אבל יש אפשרות להכין גם בלי. גם זה חשוב :-)

      חחח כן, שלו בסוף יקח לי את הכתר של הצלמת במשפחה :-D

      המשך יום מקסים,
      נטי

      מחק
  2. נשמע מגניב!
    גם אני מתה על גבינת טבורוג,
    ובשילוב עם מנגו בגלידה ביתית זה נשמע משגע.
    יום אחד ארים את הכפפה וארכוש לי מכונת גלידה
    ועד אז אמשיך לפנטז, ולהתחבק עם האגן דאז מהמכולת.
    חוצמזה צילומים מהממים כרגיל, תענוג לבקר אצלך :)

    השבמחק
    תשובות
    1. הכנתי לפני איזה חודשיים גלידה בנוסח "עוגת גבינה קרה". כל המרכיבים של עוגת גבינה קרה, חוץ מג'לטין כמובן, והיה טוב, אבל משום מה עם טבורוג יצא יותר טוב. המרקם היה נעים יותר וגלידתי יותר, כאילו בעל גוף מוצק כזה.

      אפשר להכין גם בלי המכונה. נראה לי שלך עם הסבלנות האין סופית שלך לא תהיה בעייה להקציף מדי שעתיים ;-)

      תודה על המחמאות פיונת!

      שיהיה לך המשך יום מתוק ונעים,
      נטי

      מחק
    2. גם לי יש גבולות ;) אפילו בחופש
      זה לא אותו הדבר...

      מחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...