יום חמישי, 23 באוגוסט 2012

תפוחי אדמה עם עוף (של סבתא)



תסתכלו טוב טוב על התמונות. נראה פשוט? ואכן זה הכי פשוט שיש. אבל גם הכי קשה. אני חושבת שייקח לי לא יותר מכמה שורות בודדות כדי להסביר את אופן ההכנה, אבל לא יספיקו לי אלפי מילים כדי לתאר את הטעם, את הניחוח והכי חשוב - את הזכרונות של התבשיל הזה. תפוח האדמה הפשוט הזה – זאת מנת הדגל של סבתא שלי (ז"ל). לא, לא מנת הדגל שמכינים לאירועים מכובדים וחגים, אלא מנת הדגל כזו שתמיד מבקשים מסבתא כשבאים לבקר, מנת הדגל כזו שכל בני המשפחה מכירים מילדות, מנת הדגל כזו שסבתא מכינה עם הכי הרבה אהבה כי זה נטו עבורנו – הילדים שלה.

אני יכולה למנות עשרות מאכלים נהדרים של סבתא, אבל עוד מתקופת הילדות אני זוכרת סיר יציקה כבד על הגז ובו מתבשל תבשיל בשר או עוף עם תפוחים אדמה והרבה רוטב סמיך. הרוטב של התבשיל הוא תענוג בפני עצמו. ואפילו אפשר לוותר על תפוחי אדמה ובשר לטובת הרוטב עם כמה פרוסות לחם עבות.

כשאני ואחותי היינו צעירות יותר (נו, נגיד, לפני שהתחלנו לבשל לבד הכל מהכל) לא אחת ביקשנו מאימא שתכין לנו תפוחי אדמה עם עוף כמו של סבתא, ואימא באמת הייתה מכינה אחד על אחד לפי הוראותיה של סבתא, אבל בכל זאת אף פעם זה לא היה בדיוק אותו הטעם. כמה שנים מאוחר יותר, כשאני ואחותי נהינו הרבה יותר עצמאיות ובוגרות, התחלנו לבשל לבד את התבשיל של סבתא, אחד על אחד כמו שאמרה, כולל כל הטיפים והסודות הקטנים. אבל גם אצלנו רק הריח היה דומה, ואילו הטעם... שונה מעט.

אני מודעת לגמרי שאותו מתכון אצל שני טבחים יצא שונה במקצת. זה לא שאני חיה באשליה ונורא מופתעת שלאף אחת מאתנו לא יוצא בדיוק אותו הדבר, ולכן זה מה שהופך את המנה הפשוטה הזו לכל כך קשה לביצוע. למי שיתרשם מהמתכון ויכין בבית, יהיה ללא ספק קל, כי קל מאוד להכין את זה, אבל לנו – מי שמכירים היטב את טעם המקור – קשה להגיע לשלמות ולדבר האמיתי כמו של סבתא...

בתמונות מצולמת הצלחת של שלו (לפני שנה) כי התבשיל הזה פשוט מושלם לילדים. לא מתובל מדי, לא חריף, לא מורכב, לא קשה ללעיסה עבור פעוטות, אלא מאוד רך ועסיסי בזכות הרוטב הסמיך.

מרכיבים:
2 כרעים עוף מחולקות ל-4
2 בצלים גדולים
6 תפוחי אדמה בינוניים
2 כפות שמן
מעט מים
2 עלי דפנה
מלח, פלפל שחור
.................................................................
הכנה:
1. בסיר כבד (ואם אין, אז בסיר רגיל אבל עם תחתית עבה) לחמם את השמן, להניח את חלקי העוף, לסגור מכסה ולטגן על אש בינונית (לא נמוכה) כ-5-10 דקות עד שהעוף מתחיל להזהיב מעט.

להפוך את העוף לצד שני, לסגור מכסה ולטגן עוד כ-5-10 דקות.
............................................................................................................................................................
2. לקצוץ את הבצלים לקוביות בינוניות ולהוסיף לסיר, לערבב יחד עם העוף, לסגור מכסה ולעשות אש קטנה. לטגן כ-3-5 דקות, עד שרואים שהבצל השקיף והתרכך.
............................................................................................................................................................
3. לקלף ולשטוף את תפוחי האדמה, לחתוך ל-8 (4 פלחים לאורך ולאחר מכן את כולם לרוחב) ולהוסיף לסיר.

להוסיף את התיבול ורבע כוס מים, לערבב, להביא לרתיחה על אש גדולה, מייד להנמיך את האש ולבשל כ-30-40 דקות או עד שתפוחי אדמה מאוד רכים.
...........................................................................................................................................................
טיפים וסודות של סבתא: לבצל יש כאן תפקיד מכריע: הוא מסמיך את הרוטב, הוא תורם נוזלים לתבשיל, הוא מעניק לתבשיל מתיקות טבעית שהינה חלק בלתי נפרד כאן.

הבצל לא יבוא לפני העוף. אין לטגן תחילה את הבצל כמו שנוהגים ברוב התבשילים. המטרה היא לקבל את כל הטעמים של הבצל ואת כל המיצים שלו. כאשר מוסיפים אותו רק אחרי שהעוף מוכן למחצה ומטגנים ( או יותר נכון מאדים) על אש קטנה, הוא לא נשרף ולא נותן טעם החריכה שבכלל לא נחוץ כאן.

סבתא לא מוסיפה מים לתבשיל בכלל. היא תמיד התגאתה שכל הרוטב שנוצר לה בסיר מגיע אך ורק מהעוף, הבצל ותפ"א. כנראה זה אחד הדברים שעושה את הרוטב שלה כל כך עסיסי, מרוכז וסמיך ובלתי נשכח. ולמרות כל הניסיונות שלי להכין בלי טיפת מים, בכל זאת אני תמיד נאלצת להוסיף בין רבע כוס ליותר. אבל הטיפ של סבתא, שאם כבר מוסיפים מים לתבשילים כאלה, לעשות זאת בהדרגה, ממש כמה כפות בכל פעם, ולא את כל המים בבת אחת.

לבשל רק עם מכסה סגור.

לגבי התבלינים, אני אפילו לא בטוחה שסבתא הייתה מוסיפה עלה דפנה. התיבול שלה בתבשיל הזה היה רק מלח ופלפל, למיטב זכרוני. אבל היא כן בכל פעם הוסיפה איזשהו מרכיב סודי נוסף, כגון כמה שזיפים מיובשים או פרי יבש אחר, או יין לבן, או לימון יחד עם הקליפה, או חרדל.

אני ניסיתי להכין החל מהתיבול הפשוט הזה של מלח ופלפל, וכלה בתבלינים חזקים יותר כגון זרעי שומר טחונים או טימין יבש. לרוב אני מוסיפה כמה עלי דפנה, פפריקה מתוקה, וזרעי שומר לעיתים. התבלינים זה כבר שדרוגים שכמובן משנים את המאכל, אבל אני מוסיפה רק לשם גוון כדי לתת בכל פעם ניחוח קצת אחר.

הייתי נותנת עכשיו את הכל בשביל לבוא לסבתא וסבא הביתה, להריח את ריח התבשיל עוד בחדר המדרגות, לפתוח את דלת הבית ולמצוא את סבתא יושבת על הכיסא שלה ליד השולחן שבדיוק נמצא צמוד לכיריים חשמליות, היא מביטה עלינו עם חיוך, מחבקת, מנשקת ואומרת: "או! הגעתן! ואני כבר דאגתי אבל פחדתי לטלפן שלא תענו לי בנהיגה. אתן בטח רעבות? שבו קודם כל תאכלו, תפוח אדמה שלכן כבר מוכן... ותפתחו בבקשה את המקרר, תוציאו קופסה עם עגבניות מוחמצות וקופסה עם הפלפלים, ידעתי שיתחשק לכן משהו טעים כזה"...

בתיאבון!








 Nati

5 תגובות:

  1. אין כמו אוכל עם ניחוחות ילדות...
    אני מודה שאף אחת מהסבתות שלי לא ידעו לבשל (!)
    אבל התבשיל מזכיר לי מאוד את האוכל של אמא-
    נראה יופי, והבן שלך פשוט מהמם! דובשנית אמיתית :)

    השבמחק
    תשובות
    1. הרבה פעמים אני חושבת אילו זכרונות מהאוכל של בית יהיו לדורות חדשים. צ'יפס עם קטשופ או חטיפים מלוחים/מתוקים? אני מכירה מישהי שעל הבוקר מוציאה את הילדים שלה מהבית (לגן!) עם כוסות קולה או נס קפה ומלא מלא מלא חטיפים, וזה במקום ארוחת בוקר מזינה ובריאה...

      אצלנו גם הסבתות וגם אימא ודודה - כולן מבשלות. זה חלק מאוד חשוב אצלנו במשפחה חחחח

      כיף לשמוע שיש לי משהו שמזכיר לך את האוכל של אימא. זו מחמאה :-)

      הבונבון כאן לפני שנה :-) תודה על המחמאות!

      המשך ערב נעים,
      נטי

      מחק
    2. ברוב המשפחות לדעתי הסבתות מבשלות, לא ברור איזו תקלה טכנית קרתה אצלנו :)
      זה נכון שחטיפים ונשנושים הפכו לחלק גדול מהתפריט
      אבל אני חושבת שיהיה נכון לומר שבארצנו הקטנה ברוב הבתים בארץ עדיין מבשלים, לפחות בסופי שבוע.
      לבנך הקטן יהיו זיכרונות של האוכל של אמא כשיהיה גדול,
      וגם לילדיי, ברגע שיהיו לי :) זה כבר משהו.

      מחק
  2. איזה געגוע בין המילים!

    גם אני זוכרת את אותו סיר (אצלנו היה אחד גבוהה ואחד מוארך) עם תבשיל דומה במינימום מצרכים.
    באמת אין על הטעמים והזכרונות מהאוכל של סבתא.

    תודה לך על המתכון הנוסטלגי! אלו זכרונות טובים!

    המשך ערב מקסים וסופ"ש מהנה!
    אלנה

    השבמחק
    תשובות
    1. הסבתא שלנו מאוד מאוד מאוד חסרה לנו. בעיקר זה מורגש כאשר מכינים את המאכלים שלה וכאשר החגים מגיעים. איך נחגוג עכשיו את ראש השנה בלעדיה? ביום שישי חגגנו לבת דודה שלי יום הולדת 4 ולסבא היה נורא קשה. הוא כל כך בכה שרק הוא זכה לראות את השמחה הזאת ואילו הסבתא שאהבה את כולנו פי אלף מונים יותר מאשר את עצמה, לא הצליחה להגיע לחגיגה הזאת.

      לאימא שלי יש שני סירים כאלה, אחד קטן יותר ואחד ממש גדול. היא לא מוכנה לוותר על הקטן אבל את הגדול היא נותנת לי (רק שאני כל הזמן שוכחת לקחת אותו חחח). אמנם הוא גדול מאוד, אני יכולה לבשל בו ארוחה לעשרה אנשים לפחות, אבל זה עדיף מכלום. אפשר לקנות חדש כמובן, אבל הסירים האלה מאוד יקרים בארץ.

      תודה על הביקור יקירה!

      לילה טוב,
      נטי

      מחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...