יום שלישי, 19 בפברואר 2013

רוגלך עם ריבת תותים



 
ביום שיש הלפני אחרון התעוררתי מחלום מתוק וטעים במיוחד. חלמתי שאני ואחותי מכינות רוגלך. אבל לא רוגלכים רכים כמו קרואסון, וגם לא מבצק עלים או פריך, אלא רוגלך זהובים וקרנצים. חבל שלא חלמתי על מרכיבי המאפים הקטנים האלה כי זה יכל לזרז לי את העבודה כפליים... כשפתחתי בבוקר את עיניי (בעצם לא אני אלא הגוזל שלי פתח לי אותן בכוח, במלוא מובן המילה, עם דרישה מיידית "אימא! תתעוררי!") גיליתי שזה היה רק חלום. וזה היה חלום מסוג החלומות המציאותיים האלה שכשמתעוררים לא מבינים בכלל למה פתאום הכל נראה שונה מלפני רגע (ואיפה הרוגלך שלי??). מהר מאוד הבנתי שלארוחת בוקר שלי לא יהיו רוגלכים, אבל התחלתי להריץ בראשי תסריטים איך אני משיגה אותם במהלך היום.

שטפתי פנים, צחצחתי שיניים, הכנתי ארוחת בוקר לגוזל, הכנתי לי כוס תה והתיישבתי מול המחשב כדי לחפש מתכון שווה. לא היה לי שום כיוון. מעולם לא הכנתי רוגלך, וגם לא אכלתי אותם יותר מדי פעמים כדי להיזכר איך זה אמור להיות (לא זכור לי שבכלל אי פעם הענקתי אהבת יתר למאפים האלה. אבל כנראה שהריון משנה הכל...). התחלתי לחפש משהו מהחלום, משהו שלפחות איכשהו יזכיר לי את מה שראיתי בחלום המתוק שלי. חיפוש מהיר באינטרנט לא הניב תוצאות מיוחדות ולכן עברתי לספרים. אחרי עיון בכמה ספרים של אפייה הבנתי שכנראה זהו לא קינוח כל כך נפוץ, ואז פניתי לספר הרביעי שנקרא "הספר הגדול של עוגות ועגיות" ולמרבה הפלא מצאתי מתכון שבאמת קרץ לי. אבל כל עוד חיפשתי גם הזמן לא עמד מלכת והייתי צריכה להספיק עוד לקפוץ לסופר וגם להכין לחמניות לארוחת ערב אליה הינו מוזמנים. הבנתי שהיום זה לא היום של רוגלך. אבל מחר... חכו ותראו!

את תהליך ההכנה שיניתי במקצת. בד"כ אני לא כ"כ נועזת ע"מ לשנות מתכוני אפייה, אבל דווקא עם בצקי שמרים אני מרגישה הכי נוח ונראה לי שיש לנו איזו שפה משותפת ואהבה הדדית. במתכון המקורי מכינים בצק מקדים למשך 20-30 דקות ולאחר מכן מכינים את הבצק. למען האמת חששתי שבמזג האוויר הקריר הזה יקח לי שעתיים במקום עשרים דקות, לכן לא לקחתי סיכון והכנתי את הסטרטר לילה מקודם עם כמות קטנה מאוד של שמרים. יכול להיות שאני אנסה יום אחד להכין את הרוגלך האלה בדיוק לפי המתכון ולו לשם השוואה בין מה שיצא לי למה שמוצע, אבל בינתיים אני יכולה להגיד לכם שיצאו לי רוגלך מעולים מעולים מעולים! אני חושבת שבדיוק כאלה ראיתי בחלום שלי – לא רכים כמו קרואסון, לא מתפוררים כמו בצק עלים או פריך, אלא מעט קשים וקרנצ'ים (כמו עוגיה) מבחוץ וקצת יותר רכים מבפנים. יום למחרת הם התקשו עוד טיפה, ונראה לי שיום למחרת אהבתי אותם אפילו יותר. אז אני אכתוב כאן את המתכון שלי ובהערות שוליים את המתכון המקורי.

ואם הגעתם עד כאן, יש לי בקשה קטנה. התמונות אשר מוצגות בסוף הפוסט צולמו בפעמיים: 5 תמונות ראשונות צולמו בתוך הבית בלילה עם תאורה מלאכותית ורפלקטורים. ואילו תמונות הבאות צולמו בחוץ בתאורת יום טבעית. מה יותר מוצא חן בעיניכם?

מרכיבים (בערך בין 25 ל-30 יחידות, תלוי בגודל):
סטרטר:
1/2 כוס+3 כפות חלב
9 כפות קמח
1/2 כפית סוכר
1/4 כפית שמרים יבשים

בצק:
כל הסטרטר
5 כפות סוכר
1 ביצה
1 כף וודקה
150 גרם חמאה מומסת
1 כפית תמצית וניל איכותית
410 גרם קמח
1/2 כפית שמרים יבשים
1/2 כפית מלח

הכנה:
1. לקערת המיקסר למזוג חלב קצת חמים, להוסיף סוכר, קמח ושמרים יבשים, לערבב את הכל עד לאיחוד המרכיבים (לערבב פשוט בעזרת כף או מזלג).
לכסות את הקערה בניילון נצמד ולהשאיר למשך 7-8 שעות (אני הכנתי את הסטרטר בסביבות אחת בלילה ובשמונה בבוקר התחלתי להכין את הבצק). בבוקר הסטרטר אמור להיות תוסס.

2. כאשר הסטרטר כבר תפוח, להוסיף אליו חמאה מומסת (אבל לא חמה מדי), ביצה, וודקה, סוכר ותמצית וניל. להתחיל לערבל את הכל במיקסר.

3. להוסיף את הקמח, המלח והשמרים וללוש את הבצק במהירות בינונית במשך כ-8 דקות. הבצק אמור להיות אחיד בצבע צהבהב.
לכסות את הקערה הניילון נצמד ולהשאיר לשעה-שעה וחצי במקום חמים, עד שהבצק יתפח (לא בהכרח יכפיל את נפחו, מספיק לראות שהוא פעיל ותופח).

4. את הבצק המוכן לרדד לעלה בעובי 3-4 מ"מ. לחתוך את העלה ל-4 רצועות שוות וכל רצועה למשולשים די רחבים (אפשר גם לרדד את הבצק לעיגול ואת העיגול למשולשים כמו שפורסים עוגה). על הצלע התחתונה של המשולש לשים חצי כפית של ריבת תותים סמיכה (אם רוצים מילוי אחר, זה כמובן אפשרי, לבחירתכם) ולהתחיל לגלגל לכיוון הקודקוד.

5. לסדר את הרוגלך על תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה במרווחים כ-3 ס"מ זה מזה.
לכסות את התבנית במגבת מטבח נקייה ולהשאיר למשך 15 דקות.

6. לחמם תנור ל-180 מעלות.
לאפות את הרוגלך במשך כ-10-15 דקות עד שיקבלו צבע זהוב.
לפזר אבקת סוכר לפני ההגשה.

הערות שוליים: רשמתי את המתכון בדיוק כמו שאני הכנתי.
המלית שלי הייתה ריבת תותים ביתית.
במתכון המקורי יש 200 גרם מרגרינה. אני השתמשתי בחמאה ובכמות קטנה יותר – 150 גרם.

כעת אני רושמת את המתכון כמו שהוא בספר:

סטרטר:
1/2 כוס מים או חלב מעט חמים
1 כף שמרים יבשים
1/2 כף סוכר
7 כפות קמח

לערבב את כל החומרים של הסטרטר ולהשאיר למשך 20-30 דקות.

בצק:
410 גרם קמח
5 כפות סוכר
200 גרם מרגרינה
1 ביצה
1 כף וודקה
1 שקית סוכר וניל
100 גרם צימוקים למילוי

להכין כמו שציינתי בסעיפים 2 ו-3 אם כי להשאיר להתפחה למשך 20 דקות.
המשך הכנת הרוגלך כמו שכתבתי במתכון רק במקום ריבת תותים מחברת הספר השתמשה בצימוקים.

בתיאבון!



 

 
 

















Nati

6 תגובות:

  1. נראה מצויין! אהבתי יותר את תמונות הבוקר, אם כי גם אלו מהלילה נראות לא רע בכלל, חבל שאי אפשר לקטוף רוגלה אחד מהמסך... מעניין במה עוד אפשר למלא, מן הסתם גם שוקולד ואגוזים ילכו טוב.

    השבמחק
    תשובות
    1. המיולי יכול להיות כיד הדמיון לפי דעתי :-)
      אפשר כמובן בשוקולד, באגוזים, אפילו ברחת לוקום, בפירות יבשים. אני אישית אוהבת עם ריבה.

      גם אני הרבה יותר מעדיפה תמונות בחוץ מאשר בפנים, אבל אולי אם אוסיף עוד מקור תאורה אחד או לפחות רפלקטור נוסף, אז גם בבית אוהב קצת יותר :-)

      תודה על הביקור ועל התגבה!

      המשך יום נעים,
      נטי

      מחק
  2. למה שלי אף פעם לא יוצאים כל כך יפים? בזמן האחרון אפילו מתכון לפנקייק ראוי אני לא מצליחה למצוא אז נראה לי שרוגלך זה לגמרי קפיצה מעל לפופיק שלי. אבל נראה מעולה, הייתי מתה לטעום.

    השבמחק
    תשובות
    1. העיקר לרדד את הבצק לעובי שווה ולחתוך למשולשים ארוכים. להדק היטב וזה כל הסיפור :-)

      מחק
  3. הרוגלאך שלך ניראים נהדררררררררר
    לדעתי יש משהו מיוחד בתמונות לילה ומשהו מיוחד אחר בתמונות בוקר (באור טבעי)
    זה לא אחד יותר טוב, אלא לכל אחד יש המיוחדות שלו. וזה טוב שזה ככה :)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על התגובה :-)

      אני חושבת שאולי התמונות אשר מצולמות בתוך הבית/סטודיאו עם תאורה מלאכותית לבנה, פשוט נראות יותר סטנדרטיות מאשר התמונות אשר מצולמות תחת שמים פתוחים ותאורה בלתי נגמרת. התמונות מבחוץ נראות לי כאילו שמחות יותר, ואילו התמונות בתוך מבנה קלסיות יותר. משהו כזה... :-)

      תודה על הביקור,
      שיהיה לך המשך יום נעים,
      נטי

      מחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...