יום שבת, 13 באפריל 2013

קייקפופס (כדורי עוגה)





בסוף שבוע הקודם חגגתי יום הולדת שלוש לגוזל שלי. תאמינו או לא, אבל להתכונן לחגיגה הזאת התחלתי שבועיים מראש. ביום שישי הוזמנו הילדים לחגיגה ודווקא החג הזה היה לי הכי חשוב. קשה לי לשפוט אובייקטיבית איך יצא, בעיניי מאוד יפה ומוצלח אע"פי שחלק ניכר מהמתוכנן לא יצא לפועל (בגלל העומס על הסבלנות של הילדים ועל הקיבות שלהם), אבל היה לי מאוד כיף לארח 10 גוזלים נפלאים ואת אימהותיהם, והיה לי הכי כיף שהבונבון שלי, כבר בן ה-3(!), נהנה מאוד והיה מאושר.

אני יודעת שכיום מאוד אופנתי ונוח להזמין מפעיל/ה ליום הולדת, ולארגן לשולחן האוכל של ילדים חטיפים וממתקים מזיקים מהסופר. אבל לא בביתי. את ההפעלה ואת האוכל לקחתי על עצמי נטו. אני לא יודעת האם בעיני כל המוזמנים זה יצא מוצלח היות והילדים והוריהם רגילים כיום להפעלה של איש/ה זר/ה בהזמנה, אבל אני אהבתי והתרגשתי נראה לי אפילו יותר מתותי שלי. שבועיים מראש התחלתי לבנות תוכנית הפעלה ותפריט האוכל. תכננתי הרבה מאוד משחקים ויצירה לילדים והרבה מאוד מאכלים. אך בשורה התחתונה הספקנו לבצע אולי רבע מהמתוכנן:

~ משחק הכרות בין כל הילדים: מבעוד מועד ציירתי על נייר עבה חלקים מציור שלם – גזע העץ, העלים של העץ, העננים, השמש, שני תפוחים, דשא, פרח ושני פרפרים. כל החלקים הנחתי לתוך קופסה וכל ילד בתורו ניגש לקופסה, הוציא חלק מהציור והדביק אותו על הלוח תוך כדי שהוא מספר איך קוראים לו. וכך נוצרה לנו תמונה שלמה וגם הכרנו בין כל הילדים שטרם הכירו.

~ משחק שני היה משחק "החייה השמחה" – כל הילדים נעמדים במעגל ומקבלים בובת פרווה בצורת חיה כלשהי (חתול, כלבלב, סוס, קוף, כבשה וכו'). הילדים מעבירים את החייה מיד ליד וברגע שעוצרים בעדם (אפשר על ידי כיבוי המוזיקה או על ידי המילה "לעצור") הילד בידו נשארה החיה צריך לבצע את קול החייה (מיאו, הב-הב, מוּ וכו'). אחרי סיבוב אחד או שניים מחליפים בובת חיה.

~ והמשחק האחרון (למרות שבתוכניות שלי אחריו היו אמורים לבוא עוד הרבה משחקים אחרים) משחק המישוש והניחוש (ילדים מאוד אהבו את זה) – מניחים בקופסה פריט כלשהו (אחרי כל ניחוש של הילדים מחליפים פריט) ומכסים את הקופסה עם בד/מגבת. הילדים, אחד בכל פעם, מכניסים את הידיים לתוך הקופסה מבלי לראות וממששים את החפץ. המטרה היא לנחש מה הוא החפץ בלי לראותו. מה לשים? הכל הולך: פרי, ירק, בובה, כף, עיפרון, סנדל של הילד, כפפה, גרב – פשוט כל דבר שילדים בגילים האלה יכולים לזהות.

היות ואלה משחקים לילדים קטנים לא אמורים להיות כאן מפסידים, אך בתור עידוד כל ילד שעושה את הדבר הנכון מקבל מדבקת סמיילי.

אחרי המשחקים וכשהילדים מתחילים להיות נסערים ושובבים מגיעה שעת היצירה. גם כאן הכנתי המון חומרי יצירה אך לא בהכל השתמשו. מה שהכי ריתק את הילדים זה דפי צביעה, הדבקות, גזירות, ציור. כל ילד קיבל בלוק ציור משלו. כל ילד קיבל מספריים. כל ילד קיבל דפי צביעה. הנחתי על השולחן כמה מיכלים קטנים עם דבק, שני סטים של טושים וסט של עפרונות פסטל. וכמובן הרבה נצנצים בכל מיני צבעים. הילדים ציירו, צבעו, גזרו והדביקו נצנצים צבעוניים על היצירות שלהם. לא תאמינו איזה שקט היה במשך שעה זו! נראה לי שמכל הפעילויות זה הכי ריתק את הילדים.

את האוכל הגשתי בהתחלה ובסוף. לפני כל הפעילויות הגשתי שולחן המלוחים. והיה לנו:

~ כדורוני/קציצות עוף קטנטנים מושחלים על מקלות גלידה (לא תאמינו איזה להיט זה היה בקרב הילדים! כי הרי כל מה שעל מקל ומזכיר גלידה או סוכריה והוא הכי טעים ).


~ כריכונים עם חומוס ופסטרמה.

~ לחמניות, עגבניות שרי ומלפפונים חתוכים.

אני כמובן קניתי גם חטיפים מזיקים מהסופר, אך לא היה אפילו צורך להגיש אותם.

ולשולחן המתוקים הגשתי:

~ קייקפופס (להיט! להיט! להיט!)

~ מאפינס עוגת גזר עם קרם שנטילי (או בשפת העם – קצפת).

~ סוכריות שוקולד קפואות (בפוסט זה יש תמונות של עוגת שוקולד עם הגנאש).

~ וכמובן עוגת שוקולד עם המון גנאש שוקולד (הגנאש לא שגרתי).

הכנתי גם ארטיקים של תות, בננה ויוגורט אבל זה כבר היה מיותר. ז"א אם הייתי מציעה לילדים הם לבטח היו מסכימים, אבל לאימהות כבר לא היה כוח לסיים אחרי הגוזלים שלהן את האוכל
אז היה הרבה עבודה, אפייה, בישול, סידור, ארגון, בלגאן אבל אני אישית יצאתי מסופקת. סחוטה מעייפות (זה באמת לא קל לארגן אירוע כזה לבד בפתח של חודש שביעי להריון) אך מאושרת. את הכל הכנתי בשתי הידיים שלי וגם אם מישהו עדיין מעדיף יותר הפעלה על ידי מישהו מבחוץ, אני הכי נהניתי לארגן לבן שלי את הכל במו ידיי.

אז ניגש למתכון. זאת לא ההמצעה שלי בטח ובטח. הכדורים המקסימים האלה זה להיט אמיתי ברשת (הלא ישראלית בינתיים) וההכנה היא מאוד פשוטה אם כי דורשת זמן וסבלנות. מכינים את הכדורים מעוגה ושאר התוספות (לפי הטעם). בגלל שגם כך היה לי מספיק מה לאפות ולהכין קניתי שתי עוגות מוכנות (אל תנסו את זה בבית! בגדול זאת טעות כי לעוגות האלה יש טעם תעשייתי מדי מאוד מציק שנשאר אפילו לאחר כל התוספות), אך הרבה יותר עדיף לאפות עוגה לבד. עוגה בחושה הכי פשוטה, אבל ביתית מעשה ידיכם. עוגת שוקולד או כל עוגה אחרת. איפשהו זה יכול להזכיר כדורי שוקולד, אבל אני אישית למשל מאוד לא אוהבת כדורי שוקולד עד כדי כך שאני לא מסוגלת לבלוע חתיכה מהם, אך מאוד אהבתי את כדורי העוגה. וזה המתכון בהתאם לטעם שלי:

מרכיבים (בערך כ-26-28 כדורים):
2 עוגות בית קנויות (עדיף, רצוי ומומלץ לאפות לבד עוגה גדולה אחת מהמתכון שאוהבים)
2 כפות נוטלה
2 כפות ריבת חלב
4 כפות גבינת שמנת

4 חבילות שוקולד מריר (אפשר 2 חבילות מריר ו-2 חבילות לבן)

הכנה:
1. את העוגה המוכנה לפורר לתוך קערה גדולה. לפורר אותה עם הידיים ממש לפרורים.

2. להוסיף נוטלה, ריבת חלב וגבינת שמנת ולערבב את הכל לתערובת אחידה.

3. ליצור מהתערובת כדורים בגודל אגוז מלך, להשחיל מקל של גלידה (קונים בכל חנות יצירה) או מקלות של סוכריות (קונים בחנויות של אפייה ובישול) ולהניח את הכדורים הפוכים (עם המקל כלפי מעלה) על צלחת גדולה או מגש (כזה שייכנס למקפיא). כאשר כל הכדורים מוכנים להכניס את הצלחת/מגש למקפיא לכמה שעות (המטרה היא לא בהכרח להקפיא למוות את הכדורים אלא לקרר אותם מאוד מאוד).

4. לאחר כמה שעות להמיס את השוקולד בבן מארי (או במיקרו למי שיש ניסיון עם זה. אישית אף פעם לא עשיתי את זה אבל אני יודעת שכן ניתן להמיס שוקולד במיקרו).

להוציא את הכדורים מהמקפיא ולטבול אותם מייד בשוקולד המומס (אחד אחד כמובן). לתת לעודפי השוקולד לרדת חזרה לקערה. מכיוון שהכדורים קפואים גם השוקולד מעליהם מתקרש תוך כמה שניות ואין צורך לחכות או ללכלך את כל המטבח בטפטופי שוקולד.

מכאן שתי אפשרויות: או להניח את הכדורים הפוכים על צלחת הגשה יפה (עם המקל כלפי מעלה) או להכניס את המקלות לתוך חתיכה גדולה של קלקר כאשר הכדור כלפי מעלה. אני העדפתי את האופצייה השנייה.

זהו!

הערות שוליים: אפשר לקשט את הכדורים בשלל צורות מעניינות (לי כבר לא נשאר זמן לזה). אפשר מעל השוקולד המריר לעשות זילופים עם שוקולד לבן, אפשר להפך לטבול את הכדורים בשוקולד לבן ולעשות קישוטים עם שוקולד מריר, אפשר לקשט בכל מיני סוכריות צבעוניות מעצבנות אבל מאוד מהר לפני שהשוקולד יתקרש לגמרי. בקיצור, כל אחד ודמיונו הוא...

מתכון פשוט – הגשה מרשימה ביותר! ותאמינו לי לא רק ילדים מתלהבים מזה. כל מה שנשאר נזלל בשמחה רבה יום למחרת גם על ידי כמה מבוגרים גרגרנים.

נ.ב הצילומים בקושי צולמו וגם הם הישר מתוך שולחן ההגשה, ולכן התוצאה הסופית כה מחרידה.
לא היה לי זמן לצלם אפילו את כל האירוע של הבונבון שלי ויש לי תמונות מהיום הזה רק הודות לחברה שלי אשר צילמה ללא הפסקה.
בעצמי הספקתי לעשות רק כמה תמונות חפוזות של מתוקים. ולו בשביל המזכרת. ועוד כמה בודדות של המסיבה עצמה.

נ.ב2 שאר המתכונים בפוסטים הבאים...

בתיאבון!


  מאפינס גזר

  משחק הרכבת תמונה


Nati

5 תגובות:

  1. וואו ועודכמה כאלה!
    קודם כול על ההשקעה והמחשבה תחילה-הרעיונות שהבאת כאן מגניבים לחלוטין! נראה לי שבהזדמנות כשיתפנה לך זמן תוכלי לפצוח בקריירה נוספת כמארגנת מסיבות! נראה כי חשבת על הכל ועד הפרט האחרון והזעיר ביותר! מורידה בפניך את הכובע מכל הלב!
    כדורי העוגה או בהגה המקומית קייק-פופס מאוד קורצים לי,למרות שאני מאוד אוהבת כדורי שוקולד מסורתיים(וגם "קרטושקה" הרוסית זכורה לי לטובה). נראה לי זה באמת להיט בקרב הילדים.איזה גודל של עוגה ביתית צריך בערך?תבנית 26 תספיק?

    בקיצור והכי חשוב, שיהיה לגוזל המון מזל טוב ושתהיו בריאים עד 120! ושוב, כל הכבוד על ההשקעה!

    שבוע טוב,
    אלנה

    השבמחק
    תשובות
    1. בעיקרון, הילדים נהנים בכל מצב אם יש להם מספיק במה להתעסק ואם מקדישים להם זמן ותשומת לב. יש לי הרגשה שההפעלות החיצוניות זה יותר התחרות בין ההורים "למי גדול יותר" חחח.
      בעיניי מיותר לחלוטין להזמין ליום הולדת של פעוטות בין 20 ל-30 ילדים. מיותר לחלוטין להזמין מפעילה זרה. אני הייתי בכמה הפעלות כאלה וראיתי איך בעלת השמחה פשוט הולכת לאיבוד. אין להם ראש ואין להם זמן לכל החברים המוזנים שלהם. והם גם בקושי משתפים פעולה עם המפעילה כי בסה"כ היא בן אדם זר. לשלו היו 10 ילדים מוזמנים ואפילו עם כמות כזאת לא גדולה במיוחד ראיתי שהוא מאבד את עצמו. ובכלל אני לא מבינה למה מזמינים את כל הילדים מהגן (מי שבגן) כאשר במילא עושים גם מסיבת יום הולדת גם בגן?

      אני דווקא בכלל בכלל לא אוהבת את כדורי השוקולד המסורתיים. לעומת זאת קייק פופס היו לי מאווווד טעימים. גם אני טיפחתי הרבה מאוד זמן את הרעיון הזה בראש להכין אותם מתישהו, והנה הזדמן לי סוף סוף :-)
      זה יכול להיות להיט לא רק בקרב הילדים אלא אפילו בתור קינוח לחג כלשהו. ההגשה היא מרשימה ויפה מאוד שמלהיבה את כולם (כולנו ילדים בנפש, לא? ;-) ).

      ברור שתבנית 26 תהיה מתאימה, אבל תלוי לאיזו כמות את מתכוונת. אני קניתי שתי עוגות בית של עלית (העוגות המאורכות האלה כמו אינגליש קייק), אני בטוחה שזה לא יותר מתבנית אחת 26. ואם את גם כך לרוב מחלקת את המתכונים לשניים, אולי זה יהיה אפילו יותר מדי. אולי אפילו 24 יהיה לך טוב.

      תודה על האיחולים!!
      שבוע טוב ולילה טוב לך,
      נטי

      מחק
  2. אני לא יודעת לגבי התחרות אולי פשוט יש הרגשה של רמה מסוימת,מה שמקובל?הרי גם הילדים בגילאים גדולים יותר כבר מתחילים לרצות "כמו של", בדומה לביגוד, צעצועים וכו...
    גם בעיני הכי חשוב שהילדים יהנו כי ההורים באים גם ככה בתור מלווים והם לא קהל היעד. ואני הייתי בכמה ימי הולדת ללא הפעלות בכלל וזה גם מחזיק מעמד(אצל הקטנים בעיקר) כי הם מתחילים להתעסק אחד עם השני וכו...
    בכל מקרה את ארגנת אירוע מושקע לטעמי, והקטע של ההפעלות מאוד-מאוד מצא חן בעיני! אולי אשתמש בהצעות שלך בחגיגה של איתי שלי ביולי.
    אני שומרת לי את המתכון ל"אירוע" הראשון שיקרא בדרכי, אולי כשאיתי יהיה אבא של שבת בגן :-)

    המשך יום נפלא,
    אלנה

    השבמחק
    תשובות
    1. אלנה, אם תרצי עוד רעיונות להפעלה תגידי לי ואכתוב לך במסר או במייל. כי היו לי עוד הרבה רעיונות שלא מימשתי כי ראיתי שהם לא יעמדו בעומס (באיזשהו שלב הם מתחילים להתפזר ולהיות קצרי סבלנות). ואם תרצי עוד עצה, באמת לא יותר מ-10 ילדים. אפילו קראתי באיזשהו אתר שהנוסחא המושלמת לחגיגת יום הולדת לקטנטנים זה גיל הילד פלוס אחד, כולל בעל השמחה. ז"א אם הילד שלך בן 4, אז לא יותר מ-4 ילדים סה"כ. אז 4 אולי יהיה פחות מעניין, אבל לא יותר מ-10. אין צורך להזמין את כל הגן (לפי דעתי) כי בגן את במילא עושה לו. תזמיני הביתה רק חברים הכי טובים שלו (נגיד מהחצר) או את הילדים של החברות/בנות דודות שלך.

      שיהיה לך אחלה יום!
      נטי

      מחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...