יום שבת, 20 באפריל 2013

סוכריות שוקולד קפואות (ובונוס – גנאש שוקולד)



אני ממשיכה להגיש מתוקים שהיו ביום הולדת של שלווש. נשארו לנו הסוכריות האלה, גנאש שוקולד שגם כן יהיה בפוסט הזה ועוד עוגת יום הולדת בשכבות אשר הוכנה ליום הולדת עבור המשפחה שלי.

המתכון המקורי לסוכריות השוקולד האלה פרסמה בחורה אשר בין היתר מנהלת בפייסבוק קבוצה של דיאטה מסוימת (דיאטת דיוקן אם שמעתם). כל המתכונים בקבוצה סגורים אך ורק עבור משתתפי הקבוצה, אך את המתכון הזה היא פרסמה מעבר לגבולות הקבוצה. במקור המתכון דיאטתי ובשל כך, כנראה גם הסוכריות שלה נראות אחרת משלי (הן נראות לי יותר מוצקות). אני קראתי את המתכון והחלטתי להכפיל כמויות (קודם כל משום שאין לי תבניות עגולות וכל כך שטוחות וקטנות ויש לי רק תבניות עמוקות הרבה יותר, לכן גם כל סוכריה תצא גדולה הרבה יותר). וכשהתחלתי לשים את המרכיבים על המשקל הבנתי שמשהו לא מוצא חן בעיניי בזה. בסופו של דבר ראיתי שיש כמות גדולה מאוד של אבקת חלב ((180 גרם אבקת חלב) וכמות מאוד מאוד קטנה של אבקת קקאו. וכמובן יש במתכון תחליף סוכר שאינני משתמשת בזה. בקיצור, שיניתי את המתכון בתכלית. הסוכריות יצאו משגעות בטעמן, אם כי נמסות מהר מדי מחוץ לפריזר. מה זה מהר? יותר מהר מגלידה נדמה לי. ולכן האפשרויות:

1. לאכול מיד לאחר הגשה.
2. להכין סוכריות על מקל כדי שיהיה נוח להחזיק בלי ללכלך ידיים בסוכריה שמתחילה להינמס.
3. ואם בכל זאת מכינים את הסוכריות האלה (שלי) בלי מקל, כדאי מאוד לשים אותן (לאחר הוצאתן מהמקפיא) אולי בשרוולי מאפינס קטנים כדי לקחת ביד יחד עם העטיפה בלי להתלכלך.

אני רושמת כאן את המתכון שלי ובסוף ארשום את המתכון המקורי.
.............................................................................................................................................................
המרכיבים:
150 גרם גבינה לבנה מסוננת היטב
80 מל' קפה חזק (קפה נוזלי מוכן ולא אבקה)
50 גרם אבקת חלב
100 גרם שוקולד מריר
2 כפות סוכר וניל ביתי
4 גרם ג'לטין
............................................................
הכנה:
1. להכין את הקפה ולצנן (או להכין קפה פושר מלכתחילה). להעביר את הקפה לקערית קטנה ולפזר מעליו ג'לטין. להשאיר עד שגרגירי הג'לטין מתנפחים.

כאשר הג'לטין מוכן, להעביר את הקערית לבן מרי ולחמם את הקפה עד שג'לטין נמס ונבלע (אפשר במיקרו רק לשמור שהקפה לא יתחמם יתר על המידה כיוון שג'לטין יאבד מהאפקטיביות שלו).
לצנן את התערובת.
...............................................................................................................................................
2. להמיס את השוקולד המריר בבן מרי או במיקרו.
לערבב את הקפה עם הג'לטין יחד עם הגבינה המסוננת. להוסיף שוקולד מומס, אבקת חלב, סוכר ולערבב את הכל לתערובת חלקה לגמרי בעזרת בלנדר מוט.
...............................................................................................................................................
4. להעביר את התערובת לתבניות המיועדות לשוקולד או תבניות סיליקון לקרח. להכניס למקפיא עד להקפאה מוחלטת.
................................................................................................................................................
הערות שוליים: ע"מ לקבל 150 גרם גבינה מסוננת לקחתי בערך כחצי מיכל גדול (גבוה) של גבינה לבנה, העברתי את הגבינה לבד חיתול נקי והשארתי קשור לברז מעל הקערה למשך 3-4 שעות לפחות. הגבינה אמורה להיות הרבה יותר מוצקה ממה שהייתה מקודם.

ויתרתי בכלל על אבקת הקקאו ובמקומה שמתי שוקולד מריר.

את אבקת החלב אני קונה בחנויות המתמחות באפייה ובישול. זה לא מלבין לקפה או כל תחליף שכזה אלא אבקת חלב אמיתית.

השתמשתי בתבניות סיליקון אשר מיועדות להכנת פרלינים ותבניות סיליקון בצורת כפית (שיהיה נחמד להכין בהן גם סוכריות קרמל אולי).
...............................................................................................................................................
65 מל' אספרסו קר
90 גרם אבקת חלב דל שומן
14 גרם קקאו דל שומן
1/3-1/4 כפית של סטביוזיד
60 גרם גבינה לבנה דלת שומן
2.5 גרם ג'לטין
...................................................................................................................................................

גנאש שוקולד. לעומת הגנאש האהוב והמוכר לכולם עם שמנת מתוקה ושוקולד מריר אנו מכינים גם גנאש אחר. אני מניחה שבארץ זה לא מוכר או לא כ"כ נפוץ, אבל כשגרתי באוקראינה הכרתי רק רוטב שוקולד כזה. במקור אימא שלי תמיד הייתה מבשלת את הגנאש הזה עם שמנת חמוצה, אבקת קקאו וסוכר. הטעם מפתיע למי שלא מכיר. טעם מריר עם חמיצות מאוד עדינה של שמנת חמוצה. זה טעם אחר לגמרי מגנאש שאנו מכירים עם שמנת מתוקה. הייתי אומרת שהטעם שלו יותר מורכב. יותר חושים מתעוררים בפה.

הפעם החלטתי להכין דווקא רוטב שוקולד כזה לעוגת יום ההולדת של שלו אותה הכנתי לאירוח של ילדים. למעשה מלכתחילה תכננתי עוגה אחרת, עם שכבות וקרם (משהו בסגנון שהכנתי יום למחרת עבור המשפחה) אבל בהתיעצות עם חברות הבנתי שעוגה הכי אהובה על ילדים זאת עוגת שוקולד ושהם לא ידעו גם כך להעריך נכונה את ההשקעה שלי בשכבות ובקרמים. אני אישית למען האמת הכי פחות אוהבת עוגת שוקולד ליום הולדת. לא בגלל שזה לא טעים אלא בגלל שזה סוג של ברירת מחדל – כולם עושים את זה כי: זה מהיר, זה קל, זה נוח. נו, מי שמכיר אותי מספיק טוב כבר יודע שאני האחרונה שאוהבת להיות כמו כולם. לכן מלכתחילה לא רציתי עוגת שוקולד "כמו של כולם". אך בסופו של דבר נאלצתי להתפשר.  

את העוגה שלי הכנתי לפי המתכון המוצלח מאוד הזה "עוגת שוקולד וריויון". העוגה הזאת באמת מאוד טעימה ונעימה. עשיתי אותה כבר אין ספור פעמים הן בתור עוגה הן בתור מאפינס, לכן אפילו לא טרחתי לחפש מתכון אחר לעוגת שוקולד. מה שכן, לא רציתי לאפות אותה בתבנית אלומיניום חד פעמית שטוחה כמו שכולם אופים את עוגות יום ההולדת לילדים (למרות שפעם ראשונה בחיים קניתי תבנית כזאת). רציתי שבכל זאת לעוגה שלי יהיה מראה מהודר וחגיגי. אפיתי אותה בתבנית קוגלהוף וקיבלתי עוגה גבוהה ונאה. ולמעלה מזגתי עליה המון גנאש שוקולד על בסיס שמנת חמוצה. אם כי את הגנאש שלי החלטתי להכין לא לפי דרכה של אימא שלי עם אבקת קקאו אלא עם שוקולד מריר אמיתי. זה יצא מעדן!
...................................................................................................................................................
גנאש שוקולד עם שמנת חמוצה:
2 מיכלים שמנת חמוצה של פעם 27%
3 חבילות שוקולד מריר
70 גרם חמאה מרוככת

(זאת כמות די גדולה ואולי לא יהיה צורך בהכל. אבל אל תקטינו את הכמויות כי הכי טעים לאכול את הרוטב הזה, את מה שיישאר, עם כפית!)

להעביר את השמנת החמוצה לתוך סיר בינוני ולחמם. כל הזמן לערבב. כאשר השמנת מתחילה להתחמם להוסיף את השוקולד שבור/חתוך לחתיכות קטנות (נוח יותר יהיה להשתמש בשבבי או פתיתי שוקולד מוכנים להמסה) ולהמשיך לבשל על אש קטנה עד שכל השוקולד נמס ומתערבב עם שמנת למסה הומוגנית וחלקה.

להסיר מהאש אך להמשיך לערבב.

כאשר המסה כבר לא חמה מדי, אבל עדיין לא קרה, להוסיף את החמאה הרכה ולהמשיך לטרוף קלות עד שכל החמאה נבלעת.

להשאיר את הגנאש להצטנן בטמפרטורת החדר.

הערות שוליים: מתקבל קרם "עבה" וסמיך, אני לא יודעת אפילו איך להסביר את זה... דומה אולי במרקם לקרם פטיסייר.

אני מאוד מאוד אוהבת את הטעם הזה שמתקבל עם שמנת חמוצה. בעיני החמיצות של השמנת והמרירות של השוקולד יוצרים טעם אלוהי בפה. אבל אולי זה עניין של טעם...

שתהיה לכם שבת מתוקה ושוקולדית!





 
Nati

6 תגובות:

  1. זה נראה יפיפה! אהבתי גם את הצורות המיוחדות שיש לתבניות שלך-מקסים!
    קצת חבל לי שזה נמס מהר, כלומר לאירוח קיצי זה לא יתאים כל כך, אבל זה נראה מליון דולר והמתכון מבטיח מרקם משובח ככה שעמידות לחום זה כבר יותר מדי לבקש:-)
    לא זוכרת את הגנאש הזה,למרות שזה נשמע לי כמתכון מאוד מסורתי מברית המועצות לשעבר.לי זכורות כל העוגות שכבות עם טונות של קרם ע"ב חלב מרוכז שכיום אני לא בטוחה שהייתי מסוגלת לאכול מרוב מתיקות אבל אז זה היה מעדן ממכר שאין כמותו.
    גם העוגה נראית מזמינה, הצורה עושה את הרושם! ולילדים באמת לא חשוב העיקר שיהיה טעם שוקולד (מנסיון).לא יודעת אם הילדים החליטו שזה הכי טוב או שההורים שמכינות רק עוגות שוקולד לימי הולדת אבל זה מה שהולך ואני דווקא לא נלחמת אפילו שבא לי להשתולל לפמעים :-)

    שיהיה ערב נעים,
    אלנה

    השבמחק
    תשובות
    1. תראי, אולי אני קצת הגזמתי בתיאור העמידות שלהן מחוץ לפריזר. בסה"כ כשאני חוזרת אחורה אז הוצאתי את כל המתוקים ובינתיים כולם הספיקו לאכול את הכדורים ואת העוגה ואת המאפינס ובסוף רק נגעו בסוכריות. וכל הזמן הזה הן שמרו על הצורה. ורק אחרי שהילדים התחילו לקחת אותן בידיים (החמות שלהם) זה התחיל להינמס ולהימרח. ואז כפתרון נתנו להם את הסוכריות על מפית קטנה.

      גם אני זוכרת את העוגות ההן, רק שאימא שלי אומרת שהקרם שם היה על בסיס מרגרינה. בילדות אכלתי את זה, אבל עכשיו אני רק מתארת לי קרם עם מרגרינה ובא לי להקיא. נהינו מפונקים ;-)

      אני לא יכולה לומר ששלו נותן עדיפות לעוגות שוקולד. הוא דווקא אוהב עוגות עם קרם (כמוני) ולעיתים אני קונה לנו קייבסקי טורט ושנינו(!) מחסלים אותו שווה ושווה.
      עד כמה שאני הבנתי זאת יותר עדיפות של אימהות וגננות (כי לרוב מביעים עוגות שוקולד לחגיגות ימי הולדת בגן) מאשר של ילדים. כי עוגות שוקולד הן לרוב עוגות קלות להכנה, פשוטות ולא מלכלכות כל כך (לעומת עוגות קרם) וגם קל לאכול אותן לעומת עוגות שכבות. זה לא שאין בזה צדק, הן צודקות האימהות, אבל מתחשק איזשהו גיוון, משהו שיהיה לפחות קצת "לא כמו של כולם" :-)

      תודה על הביקור יקירתי!
      שבוע טוב ולילה טוב שיהיה לך,
      נטי

      מחק
  2. הבנתי! בכל מקרה, (בינתיים)אין לי תבניות מגניבות שמצדיקות את ההכנה ככה שלאייצא לי לנסות את המתכון בקרוב.

    האמת שהתכוונתי לטורטים ביתיים. בת דודתי היתה מומחית בהכנת טורטים עם אגוזים, שכבות, קרמים ומה לא, למיטב זכרוני גם היתה מכינה תמורת כסף. מהקנויים אני זוכרת את "סקאזקה" ובמחוזותנו באזרבייג'אן היי נפוץ "Апшерон"(השם של חצי האי עליו שוכנת המדינה) ו"Ширван"(למעשה אני לא זוכרת מה מבדיל אותו מהקודם)אותם היה מאוד קשה להשיג, גם נפוליאון שהיה נתכר במאפיה של לחמים בצורה של עוגות אישיות. אכככך, נוסטלגיה :-)
    . אצלנו בבית מרגרינה היתה רק כשהיו מחלקים אוכל לפי תלושים וברגיל היתה רק חמאה, ככה שלדעתי הקרמים הביתיים היו מכינים עם החמאה ולא מרגרינה, אבל זה לא משנה בעצם. כיום כשאני בוחנת מתכונים רוסיים "מסורתיים" אני כמעט מיד פוסלת אותם בשל כמויות אדירות של חמאה/ביצים/סוכרים/חל מרוכז כי זה נראה לי לא הגיוני:-)

    לא חשבתי על הקלות והנוחות וכאן את צודקת בהחלט!והאמת אני יכולה גם להבין-בלי להסתבך ובלי להתלכלך! ואני לתומי חשבתי שכל הילדים מעדיפים עוגות שוקולד, אהבלה שכמותי חחח
    אני חושבת שהפטרון ליצירתיות בעוגה זה פשוט להכין שתי עוגות (וזה מה שעשיתי ביום הולדת 3 של איתי) האחת שוקולד מסורתית והשניה מדוביק שכבות. ככה כולם מרוויחים ;-)

    טוב, נסחפתי וחפרתי:-)
    שיהיה ערב נהדר,
    אלנה

    השבמחק
    תשובות
    1. יותר התכוונתי לעוגות קנויות. אימא שלי אומרת שהקרם שלהן היה עשוי ממרגרינה (היא עבדה לבורנטית במפעל מזון ולכן לטענתה היא יודעת). עד היום היא חושבת שלמשל בקייבסקי טורט הקרם על בסיס מרגרינה ולכן היא לעולם לא אוכלת את הקרם של קייבסקי. הפגתי לה את המיתוס הזה על ידי קריאת מרכיבים על גבי האריזה, רשום שם בבירור שהקרם עשוי מחמאה.

      אבל בבית כן, הלהיט היה זה סגושונקה ושמנת חמוצה.

      לגבי עוגות שוקולד לגן, כך אחותי הסבירה לי (שהיא מורה ומחנכת ביסודי, וגם הילדה שלה בגן כמובן). היא אמרה לי שגם המורות מעדיפות שיביאו ליום הולדת בכיתה/גן עוגה פשוטה ולא מלכלכת מאשר עוגות מסובכות.

      כן, זה בדיוק מה שגם אני עשיתי. עוגת שוקולד ליום הולדת עבור הילדים ועוגת שכבות ליום הולדת עבור המשפחה.

      שיהיה לך יום נפלא!
      נטי

      מחק
  3. משובח ומעיר את בלוטות הטעם.
    את גנאש השמנת החמוצה אני חייבת לנסות - נשמע ממש מיוחד מצד אד ועם טעם פשוט של בית מצד שני.
    לגבי מסיסות סוכריות השוקולד - אולי זה קשור לשינויים שעשית במתכון, מכיוון שבמתכון המקורי יש יותר שימוש באבקות שסופחות נוזלים ואינן מושפעות משינויי הטמפרטורה זה היה עמיד יותר?... מעניין, אנסה ואדווח :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. כן, אני יותר מבטוחה שהסוכריות נמסו בגלל השינוי במתכון. במתכון שלי יש הרבה נוזלים לעומת המתכון המקורי. אז או שצריך יותר ג'לטין או פשוט לאכול אותן מהר יותר :-) אבל אני אגיד בכנות, האורחים מאוד אהבו, גם הקטנים וגם הוריהם.

      הגנאש של שמנת חמוצה אני אפילו מכינה לנו סתם כך בלי סיבה כדי לנשנש משהו טעים, יותר טוב מכל מעדן דני או קרלו ;-)

      תודה על הביקור, שמחה שאהבת,
      המשך ערב נעים,
      נטי

      מחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...