יום שני, 13 באפריל 2020

קדרת כוסמת עם עוף


כל מדינה, כל עדה והקורונה שלה. בישראל בין רגע המדפים התרוקנו מפסטה ואורז, אני משערת זה מכיוון שהילדים הכי אוהבים פסטה, ואילו אורז הוא מאכל בסיס של רוב העדות בישראל. לעומת זאת באוקראינה ורוסיה אנשים רוקנו מדפים מכוסמת. כוסמת היא אחד המרכיבים החשובים ביותר של התרבות המזרח ארופאית. מה גם שהיא פי אלף יותר בריאה מאורז ופסטה. עם זאת, "למדתי" לאכול כוסמת רק בסביבות הגיל 18+. בילדותי זה היה עונש בשבילי לאכול כוסמת. ובמיוחד כי לפי מיטב המסורת האוקראינית נהגו להעשיר אותה עם חתיכה נאה של חמאה. כאן זה המקום לגלות עוד דבר, גם חמאה שנאתי בילדות... טוב, יותר קל לי למנות מה כן אהבתי בתור ילדה מאשר מה לא חחחח. אבל היום אני מאוד אוהבת כוסמת וגם חמאה, רק שלא יבואו לי ביחד, זה עדיין לא כוס התה שלי לא צלחת הכוסמת שלי. את הכוסמת אני אוהבת עם רוטב. עם הרבה רוטב. לכן השילוב הטוב ביותר זה צלי עוף או בשר, פטריות מטוגנות עם בצל, כבדי עוף עם הרבה בצל, בקיצור, כל דבר שיעשיר אותה בטעם ולא ישאיר לי את הכוסמת יבשה.
הפעם הכנתי קדרה. במקום להוסיף רוטב לכוסמת, בשלתי אותה מלכתחילה בתוך רוטב של עוף.

יום שישי, 10 באפריל 2020

עוגת מוס תפוזים עם ג'לי תפוזים ותפוזים מקורמלים


ללא ספק פסח 2020 הוא הפסח המוזר ביותר, כאשר ליל הסדר יותר מזכיר את יום כיפור (רק עם אוכל) מאשר ערב חג. ועדיין שמרנו על אופטימיות, הכנו שולחן חגיגי וכמו רוב הישראלים חגגנו בזום עם יקירינו. ואומנם פנדמיה, סגר, ועוצר בלילה הסדר, אבל אף אחד לא ביטל את האביב שטוף שמש עם כל הריחות המשגעים של פריחה ובמיוחד פריחת עצי הדר, ומצב רוח חגיגי, ואמונה שהכל ייגמר ומהר. הפסח הזה היה מצומצם, כמות האוכל שהכנתי הרבה יותר קטנה מחג רגיל, וגם זה הסתבר הרבה מעבר למה שהצלחנו לאכול (מתנחמת שבימים הקרובים לא אצטרך לבשל...) וכמובן גולת הכותרת היא עוגה חגיגית גדולה. קצת התלבטתי לגבי סוג העוגה: אולי עוגת גבינה? אולי עוגת מוס? אולי עוגה אפויה ללא קמח? הילדים בקשו עוגה עם קצפת. ואיך אשלב את ניחוח האביב באמצע? אבל מה אם אעשה שילוב בין כל אלה? עוגת מוס-גבינה בטעם תפוז, עם תחתית אפויה פריכה וג'לי תפוזים עם תפוזים מקורמלים... נשמע חלום? הגשמתי אותו. 

לא סתם אני אומרת "חלום". עד הבוקר של ערב חג (בוקר של יום רביעי) לא ידעתי איזו עוגה בדיוק תהיה לי. הייתה לי רשימה מפורטת של כל המאכלים שאכון וביניהם "עוגה". זת'אומרת ידעתי שתהיה עוגה, רק לא ידעתי איזו. כשהלכתי לישון אי שם בשתים בלילה המשכתי לחשוב על עוגה, וקרה מה שתמיד קורה כשאני חושבת יותר מדי על משהו - אני חולמת על זה בלילה. בבוקר קמתי ולאחר צחצוח שיניים התחלתי עם העוגה (אפילו הסכמתי לילדים לאכול קורנפלקס כדי לא לבזבז זמן להכנת ארוחת בוקר כמו שהם אוהבים). בערב הייתה לנו עוגה מושלמת למרות חששותי שאולי הג'לי לא יתמצק או המוס לא יתייצב.

יום שלישי, 18 בפברואר 2020

פיתות על בסיס מחמצת (קוואס)


לא אכתוב הפעם הקדמות ארוכות. גם לא לגמרי התכוונתי להעלות מתכון לפיתות כי לא הרגשתי שיש בזה משהו מיוחד (הרגיש לי שזה כמו להעלות מתכון לחביתה). אבל אני כן רואה ביקוש מאוד רב, לכן רציתי לשתף את המתכון בווידאו עם כל שלבי ההכנה. אני אופה פיתות לעתים תכופות. בשנים הקודמות חלה הייתה זאת שנאפתה כפעמיים בשבוע, בעיקר לכריכים של ילדים. בשנת לימודים הנוכחית שני ילדי שבמסגרות החליטו לעשות מרד (השלישי טרם הגיע לשם, וגם לא כזה אכפת לו איזה לחם לאכול בשלב זה) - כל יום מחזירים כריך שלם הביתה (החתולים דווקא מאוד שמחים, אבל אני הרבה פחות...). נמאס להם מחלות. פיתות זה הלחם המהיר ביותר מבחינתי - מספיקה התפחה אחת והאפייה ממש זריזה. כל כך זריזה, שלרוב אני מכינה בצק כך שיהיה לי מוכן לבוקר, ובבוקר אני אופה לילדים פיתות טריות-טריות רגע לפני שהם יוצאים מהבית. מה גם שהם מאוד אוהבים פיתות - פיתה עם זעתר, פיתה עם שווארמה ביתית, פיתה עם חומוס, פיתה עם פסטרמה וכד'. משום מה הם אוהבים גם פיתה בלי כלום, לחם בלי כלום הם לא אוכלים.

יום שלישי, 7 בינואר 2020

מגולגלות פרג


היום  05.01.2019 ורק היום ישבתי לכתוב פוסט לאחר דממה של חודשיים וחצי. אבל אני נשבעת שאם לא הייתי מציצה עכשיו לתאריך של הפוסט האחרון, לא הייתי אפילו מעלה בדמיוני שעברו מאז חודשיים וחצי. המגולגלות האלה הוכנו כמה חודשים לפני כן. אבל היום אני והילדים אכלנו ארוחת צהרים סתמית באוטו - לחמניות קנויות במכולת (שיסלחו לי כל מי שקונה לחמניות... זה לא אכיל חבר'ה! אל תאכלו את זה! תתחילו לאפות לחם אמתי בבית! פעם ראשונה, ואני מקווה שגם האחרונה, קניתי לחמניות) פסטרמה וקטצ'ופ. הביתה חזרנו רק אחרי שבע בערב רטובים, קפואים, מפוחדים ועייפים. אז מה קרה לנו?
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...